קבליר קינג צ’ארלס ספנייל.

קאבליר קינג צ’ארלס ספניאל

Cavalier King Charles Spaniel

שייך לקבוצת כלבי הטוי/כלבי לוויה קבוצה 9

תוחלת חיים ממוצעת: 10-14שנים

גובה ומשקל: גובה 30.5-33 ס”מ, משקל 5.4-8 ק”ג

רקע כללי

הקאבליר מופיע ב-4 צבעים ב-2 קבוצות (שימו לב כי ניתן להרביע אך ורק בתוך הקבוצה, וכי כל צבע או שילוב של צבעים אחרים מאוד בלתי רצוי):

קבוצה 1

טריקולור (Tricolour) – שילוב של שחור ולבן מודגשים היטב, עם כיתום חום מעל העיניים, על הלחיים, בתוך האוזניים, על הרגליים ומתחת לזנב.

בלנהיים (Blenheim) – צבע חום עשיר מחולק היטב על צבע לבן פנינה. כיתום מחולק באופן שווה באזור הראש כך שנשאר מקום לסימן בצורת מעוין או כתם לבן בין האוזניים (סימן זה הוא מאפיין ייחודי של הגזע.

קבוצה 2

בלק אנד טאן (Black & Tan) – שחור מבהיק עם כיתום חום מעל העיניים, על הלחיים, על הרגליים ומתחת לזנב. הצבע החום צריך להיות חזק כתמים לבנים אינם רצויים.

רובי (Ruby) – צבע חום עשיר, ללא כתמים לבנים.

הכתמים מופיעים בצורה סימטרית, על רקע לבן פנינה, ותמיד יהיה כתם לבן בצורת מעוין על המצח. פרוותו זקוקה לטיפוח על בסיס שבועי.

הקאבליר הוא כלב חינני, בעל הבעה נעימה ומראה שובה לב. הוא עליז, ידידותי ומתאים לשהייה וגידול בתוך  הבית. הוא אינו מרבה לנבוח מסתגל בקלות לחיי המשפחה, ידידותי לזרים ולכלבים אחרים. הקאבליר הוא כלב בעל אופי שמח וזנבו נישא בעליזות, תנועתו חופשית ואלגנטית. בעבר שימש לצייד בזכות האינטליגנציה וחושיו המפותחים.

הקאבליר הוא כלב פעלתן ואמיץ אבל אינו משמש לשמירה מאחר שאינו טריטוריאלי ואינו חשדן כלפי זרים. הוא מגיע עד לגובה של 33 סמ’ ומשקל של עד 8 ק”ג. אפו פחות פחוס, גופו רחב יותר, שיערו ארוך יותר, ללא תלתלים ומנוצה. הקאבליר הוא בעל מבנה ראש עגול עם גולגולת שטוחה, אוזניים ממוקמות גבוה ומנוצות בשיער, המצח מודגש, הזרבובית ריבועית והעיניים עגולות. פרוותו של הגזע ישרה וארוכה, מבריקה ורכה כמשי  כלב זה משיר שיער כך שלאנשים בעלי אלרגיה כלב זה אינו מומלץ.

ההיסטוריה של הקאבליר צ’ארלס

הקאבליר קינג צ’ארלס הוא זן מחודש וקרובו של הקינג צ’ארלס ספניאל(English Toy Spaniels   שגדל בחצרות המלוכה באנגליה במאה ה-15. בציורים מופיע כלב קטן עם שיער ארוך ממשפחת הספניאלים.

הקאבליר קינג צ’ארלס ספניאל פותח למעשה מהקינג צ’ארלס ספנייאל בשנות העשרים של מאה זו.

בשנת 1926 חיפש רוזוול אלדרידג’, מומחה כלבים אמריקני, את אותו הכלב אשר מתועד רבות בציורים, מהמאה ה – 15 ועד המאה ה – 17 בהם מופיעים כלבי ספנייאל קטנים עם אף ארוך יותר וארוכי שיער. לאחר שלא מצא אף כלב התואם את מראו של אותו כלב מצויר, החליט אלדרידג’ להעניק פרסים כספיים לאותם מגדלים אשר יציגו כלבים כאלו בתערוכת כלבים. היו אלו מגדלים אנגלים ש”הוסיפו” לקינג צ’ארלס ספניאל, גם את הפקינז והפאג ושלושת הגזעים האלו יצרו יחד את אב הטיפוס הראשון של הקאבליר שהוכר באופן רשמי לראשונה באנגליה בשנת .1945 כלבי מועדון זה הוצגו לראשונה בתערוכת ה crufts-בליווי כל הציורים העתיקים שניתן היה להשיג. באותו היום זכה הגזע להכרה ונכתב תקן הגזע הקיים עד היום. הגזע קיבל פרסום רב יותר בשנות השישים, כאשר הנסיכה מרגרט מבית המלוכה הבריטי גידלה בביתה קאבליר קינג צ’ארלס, ומאז הפופולריות של הגזע רק עולה.

אופי והתנהגות

הקאבליר הוא למעשה יצירה מחדש של הטוי ספניאל שאכלסו חצרות מלוכה ובתי אצולה באירופה מהמאות ה -15 עד המאה ה -19. נאמנים למורשתם כ”כלבי שמיכה “, קאבלירס אוהבים להיות בחיק בעליו. קאבליר טיפוסי תמיד שמח, בוטח ונוח, חבר לכל מי שהוא פוגש. הוא כלב לוויה אהוב אשר הופך  ליותר ויותר פופולרי בזמן האחרון.

הקאבליר ילווה את צעדיך במשך היום, מהמטבח לחדר אמבטיה, למשרד ביתי ובחזרה. הוא מעדיף לא להישאר לבד שעות על גבי שעות, ולכן הבית האידיאלי עבורו הוא בית עם הורה או בן זוג ששוהה או עובד בבית במשך היום, או עבור בני זוג בפנסיה.

למרות היות הקאבליר כלב טוי הוא מדורג במשקלו בסקאלה העליונה בשל משקלו, ואופיו הוא כמו בני דודיו הגדולים בספניאל, מה שהופך אותו לבחירה טובה עבור אנשים שרוצים כלב שאינו גדול מדי, אך עדיין מסוגל לצאת לטיולים רגליים, לרדוף אחרי שחפים בחוף הים, “לצוד” פרפרים, ולהביא עם כדור שזורקים לו.

העליזות הטבעית של הקאבליר בולטת בזירת התערוכות, והוא יכול להיות מתחרה רציני בספורט כלבני, וכן להצטיין בתרגילי זריזות ובכדורגל. אופיו האינטואיטיבי הופך אותו גם לכלב מעולה למטרות טיפול. הוא ישב בשקט עם אנשים מבוגרים או ילדים קטנים ואז יהפוך לחבר למשחק סוער עם ילדים או מבוגרים פעילים.

כלבים אלה בדרך כלל אוהבים ילדים והם יגדלו נהדר במשפחות עם ילדים גדולים יותר שיזרקו עבורם כדור, ילמדו אותם טריקים או סתם יבלו איתם. עם זאת, בגלל גודלם הקטן, יש להגן על הקאבליר מפני פעוטות מגושמים שעלולים ליפול עליהם או “ללטף” אותם בכוח רב מדי.

למרות היות הקאבליר מתוק ושקט אך הוא בהחלט יכול להיות כלב עקשן. לקאבלירס המתוקים והשקטים יש לעיתים מוניטין של היותם מטומטמים ועקשנים בגלל היותם קשים לאילוף, אך באופן כללי הכלבים הללו חכמים ולומדים במהירות. הם מגיבים היטב לטכניקות חיזוק חיוביות, במיוחד כאשר מוצעים תגמולים באוכל, אך מילים קשות יגרמו להם להפסיק לנסות או אפילו להסתתר. הקאבליר ככלל לא צריך להיות ביישן או אגרסיבי לאנשים או לכלבים אחרים.

חשוב מאוד להקפיד שבכל טיול מחוץ לבית הקאבליר יהיה קשור ברצועה, כי כשהוא רואה ציפור או טרף פוטנציאלי אחר הוא מאבד את הראש. ישנם לא מעט דיווחים על מקרים בהם קבאלירס נפגעו על ידי מכוניות משום שבעת המרדף אחרי ציפור או כדור הם רצו היישר לכביש.

ישנן כמה עובדות מעניינות שכדאי לדעת על הקבאלירס: הם אוהבים ללקק, הם אוהבים לרדוף אחר חפצים זזים (במיוחד כאלה עם נוצה) והם יכולים להיות מניפולטיביים כשהם רוצים אוכל (העיניים האלה!). קשה עד כמעט בלתי אפשרי לבלום את ההתנהגויות האלה, כך שאתה צריך למצוא דרך לעקוף אותן, כמו לשמור על הכלב ברצועה באזורים עם תנועה ולא להקשיב ללב שלך כאשר הקאבליר שלך רוצה להיות שותף לצ’יפס שלך.

חשוב גם מאוד לדעת כי הקאבליר לא נועד לחיות בחוץ, הוא כלב משפחתי שצריך להיות עם בני משפחתו האנושיים כשהוא מוגן מפני חום וקור.

לא משנה כמה נחמד וחביב גור הקאבליר שרכשתם מהמגדל, הוא בהחלט יכול לפתח רמות שונות של נביחות, חפירות באדמה בחצר והתנהגויות לא רצויות אחרות אם הוא משועמם, לא מאולף או לא מפוקח.

התחל לאלף את הגור שלך כמה ימים לאחר הגעתו הביתה. זה אומר כבר בגיל שמונה שבועות. המתנה באילוף תגדיל את הסיכויים לקבל כלב עקשן וקשה לאילוף. התחילו את החשיפה לכלבים, חתולים, ילדים, רעשים, סביבה חדשה ואנשים זרים לאחר מספר ימים בודדים בו הגור הגיע אליכם. עשו זאת תחילה בביתכם או החצר ביתכם עד שהגור ישלים את כל חיסוני החובה שלו, ורק אח”כ צאו והפגישו את הגור עם סביבה וכלבים חדשים.

ואולי הכי חשוב: שאל את עצמך מדוע אתה מעוניין דווקא בגזע הזה, שוחח עם מגדל מנוסה מבית  גידול מוכר של גזע הקאבליר המפוקח על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות, תאר בפניו בדיוק מה אתה מחפש בכלב, ובקש סיוע בבחירת גור. מגדלים רואים את הגורים מדי יום ויכולים לתת המלצות מדויקות להפליא ברגע שהם מודעים לאורח החיים שלך ולאישיות שלך.

קאבליר צ’ארלס – בריאות

מגדלים אחראיים של ההתאחדות הישראלית לכלבנות בודקים את כלבי הרבייה שלהם בבדיקת מחלות גנטיות, ומרביעים רק את הכלבים הבריאים והמבטיחים ביותר. אבל, לאימא טבע יש לפעמים תכנון אחר, וגור יכול לפתח אחת מהמחלות האופייניות לגזע למרות ההקפדה על הרבעה מבוקרת גנטית. ההתקדמות ברפואה הווטרינרית משפרת את הסיכויים שגם כלבים החולים במחלה שברוב המקרים הכלבים יכולים עדיין לחיות חיים טובים. לכן, הקפד לקנות גור ממגדל שמוכר על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות וכך תוכל לשפר את סיכוייך לקבל כלב בריא.

הקאבליר יכול לפתח בעיות בריאותיות מסוימות. הם כוללים מצב לב הנקרא מחלת שסתום מיטרלי, בעיה נוירולוגית הנקראת syringomyelia, לוקציה בפטלה (ברך), בעיות עיניים מסוימות כמו קטרקט וסיקקה קרטוקונונקטיביטיס, או יובש בעין, אלרגיות ובעיות עור אחרות –בעיות שבעיקרן על פי החשד תורשתיות ואינדיווידואליות.

מחלת שסתום מיטרלי היא הפרעת הלב הנפוצה ביותר בקרב כלבים. זהו פגם בשסתום המיטרלי, הממוקם בין האטריום השמאלי לחדר השמאלי של הלב. השסתום מתעבה ומתדרדר בהדרגה, ובסופו של דבר גורם לדליפה. מצב זה מכריח את הלב לעבוד קשה יותר כדי לשאוב דם החוצה והוא הופך למוגדל. המון כלבים לוקים ב- MVD בשנותיהם הבכירות, אך בקאבלירס זה יכול להכות בגיל צעיר. מצב זה יכול להיות מטופל תרופתית.

Syringomyelia היא הפרעה במערכת העצבים. זה נובע מעיוות של עצמות מולדות בהן החלק האחורי של הגולגולת קטן מדי. המוח הקטן וגזע המוח עמוסים ומכשילים את הפורמן מגנום, הפתח בתחתית הגולגולת. כאשר זה קורה, זורם נוזל מוח השדרה, וכתוצאה מכך נוצרים חללים מלאי נוזלים בחוט השדרה. הנזק עלול לגרום לכאב. הסימנים כוללים שריטות בצוואר ורגישות באזור הראש והצוואר. לעתים קרובות הכלבים מייבבים ללא סיבה נראית לעין, והם עשויים להחזיק את הראש במצב מסוים בחלק ניכר מהזמן, או לפתח הליכה מתנודדת. Syringomyelia יכולה להיות קלה כך שאינה דורש שום התערבות; חמורה יותר ומטופלת בתרופות נגד כאבים; חמורה יותר ודורשת ניתוח; חמורה ביותר עד כדי הרדמת הכלב.

אצל גזעי טוי רבים וכלבים קטנים אחרים, כולל הקאבליר, יש מצב המכונה “פטלה לוקסינג”, שבה הברכיים, אחת או שתיהן, אינן יציבות ומדי פעם, או במקרים חמורים יותר, תמיד נפרקות ממקומן. תלוי ברמת החומרה (1 בינוני ו -4 חמורים), תופעה זו יכולה להיות בעיה קלה הגורמת לכלב מעט כאב, או חמורה מספיק כדי לחייב תיקון כירורגי.

בעיות עיניים שעלולות להשפיע על הגזע כוללות קטרקט נעורים ועין יבשה. עין יבשה נפוצה בעיקר בקרב כלבים מבוגרים.

אין טיפול שמומלץ למצב זה. אלא אם הכלב מפגין סימפטומים להפרעה דמית אחרת.

ואולי הכי חשוב לדעת מה שרבים לא יודעים ומה שמביא לעתים קרובות לדיאגנוזות שגויות של וטרינרים, לעגמת נפש מיותרת של בעלי הכלב ולטיפול לא נכון בכלב עצמו: בדיקות דם שהממצאים שלהם נחשבים לנורמליים בכל גזעי הכלבים, נחשבים ללא נורמליים בגזע הקאבליר!

יותר ממחצית  אוכלוסיית הקבליר קינג צ’ארלס ספנייל, עלולה להראות כ”סובלת” מאבנורמליות של מספר נמוך של טסיות דם (Thrombocytopenia). בנוסף, הטסיות יכולות להראות גדולות במיוחד (Macrotrombocytopeni)  ולעתים נראה למי שאינו מעודכן שהקבליר סובל מסרטן או בעיה בכבד וכו. למרות ספירת הטסיות הנמוכה, הן מתפקדות בצורה נורמלית ולא נראה שהכלב סובל מכל בעיה שעלולה לנבוע ממספר הטסיות הנמוך או גודלן. ישנם כמובן מקרים יוצאים מהכלל בסיטואציה זו. כיום, רוב המכשירים החדשים והישנים וגם המעבדות משתמשים בשיטת ספירה אוטומטית לתאי דם. שיטה זו אינה מזהה ומסווגת סוגי תאים לפי הגודל שלהם והנפח שלהם, ומשום שתאי הדם בקבליר גדולים הבדיקה  האוטומטית עלולה שלא לזהות את הטסיות כטסיות דם ויכולה בטעות להפחית ממספרן.  התוצאה היא שהבדיקה מעידה בטעות על כמות טסיות דם נמוכה. הדרך המדויקת לספירת טסיות צריכה לכלול ספירה ויזואלית של הטסיות תחת המיקרוסקופ, גם בשל גודלן וגם בשל שבריריותן של הטסיות שיוצרות גושים של שברי טסיות. כל בדיקת דם צריכה להיעשות בזהירות רבה, ויוצא מכך שכל בדיקת דם מקבליר צריכה להילקח מאחד מוורידי הצוואר (jugular vein)  תוך שימוש במחט עם נקב רחב. את הדגימה צריך לבחון אדם מיומן, תחת מיקרוסקופ, לפני ביצוע דיאגנוזה של “מספר טסיות נמוך. יצוין כי כיום ישנו מכשור חדיש שמונה את הטסיות תוך התייחסות גם לגודלן.

וכמובן שאל לנו לשכוח את אחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בעולם: ההשמנה. שמירה על הקאבליר במשקל המתאים היא אחת הדרכים הקלות ביותר להגן על הבריאות הכללית שלו, ובכך  להבטיח כלב בריא לכל החיים.

קאבליר צ’ארלס – טיפוח

לקאבליר יש פרווה (לא שיער כמו למלטז לדוגמא) וקיימות תקופות בשנה בהן הפרווה הפנימית מתחילה לנשור. הסיבה העיקרית לנשירה היא המעבר ממזג אוויר קר למזג אוויר חם. הפרווה הפנימית מפסיקה בצורה הדרגתית לצמוח ומתה, ולכן גזע זה אינו מתאים לאנשים עם בעיות אלרגיה שונות.

למעשה אין אפשרות לעצור לחלוטין את הנשירה, אך ניתן להבריש את הפרווה  בתקופת הנשירה לעיתים תכופות יותר בכל הגוף כולל זנב ואוזניים. ההברשה  אוספת את הפרווה הפנימית, פורקת את החשמל הסטטי, מעסה את העור וגורמת לצמיחה מחודשת ומהירה של פרווה חדשה ויפה.

בסיום ההברשה מומלץ להשתמש במסרק המסיר את הקשרים שנותרו אחרי ההברשה. תספורת אינה מומלצת אך אם בכל זאת מחליטים לספר מומלץ להשאיר פרווה באורך של 1 ס”מ לפחות  (סכין 7 Fאו קטן יותר).

יש בשוק מגוון רחב של שמפו לבעליי חיים והם יהיו  בדרך כלל בסביבות 7 pH בדילולים שונים בין 1/1 עד 1/40. המרכיב החשוב ביותר של העור היא רמת ה PH  המשמשת כמגן על השכבה העליונה הנקבובית של העור.

ערכי ה PH נעים בערכים של 0-14, כאשר רמת PH של פחות מ-6.4 נחשב כבר כחומציות גבוהה. הטווח הנורמלי של רמות PH בעורם של  בני האדם הינו בערכים של 5.2-6.2 ואילו  רמות ה PH-של הכלבים הן בסיסיות  ונעות  בערכים של 5.5-7.5 כך ששימוש במרכיבים חומציים עשוי לגרות את העור של הכלב ולהוביל למצב של יובש, קשקשים, גרד, ריח לא נעים וכתוצאה מכך אפילו פציעות. את השמפו חשוב למהול לפי הוראות היצרן.

קיימת עדיפות לשמפו המכיל לחות טבעית כמו ויטמין E ואלוורה, שיבולת שועל וכדומה.
חשוב לזכור כי אחרי החפיפה עם שמפו ולמניעת שבירת השערה יש להשתמש אחרי כל חפיפה במרכך שיער כדי לסגור את מעטפת השערה, וכך נמנע ככל האפשר קשרים ונצליח להחזיר את השיער למראה הנקי והמבריק.

הרחצה צריכה להתבצע  במים פושרים נעימים. יש לרחוץ היטב את כל הגוף כולל רגליים, ובסיום החפיפה יש לשטוף היטב עם מים זורמים. לאחר השטיפה יש לשים מרכך מותאם, להשאיר על הפרווה מספר דקות ולשטוף היטב. בסיום התהליך מומלץ להשתמש בנוזל לשטיפת עיניים על מנת לבטל מצב  של גירוי העין וגרד.

יש לייבש את הכלב בסיום המקלחת, ומומלץ ליבש את הכלב עם מגבת ולאחר מכן אם מייבש שיער. יש להקפיד לסרק את האוזניים בתחילה כנגד צמיחת השיער ולעבור עם מסרק בכיוון ההפוך.

כל השאר זה טיפול בסיסי. גש לווטרינר שיגזור את ציפורני הרגליים כל כמה שבועות לפי הצורך, ציפורניים ארוכות יכולות להיתפס בדברים ולהיתלש, מה שיגרום לכאב רב ולדימום. צחצחו את השיניים לעיתים קרובות במשחת שיניים ייעודית לשם שמירה על בריאות השיניים. כדי לשמור על ניקיון הקצה האחורי, דאג לחתוך את הפרווה סביב פי הטבעת.

התוכן באדיבות הגב’ שרה אפרתי מהמרכז הארצי לכלבים מתועדים: ישראל דוגסלייף / work on work / בית ארז

החוג הישראלי לכלבים זעירים – התאחדות הישראלית לכלבנות

לשאלות לגבי הגזע וההמלטות נא לפנות ל:

מקדם הגזע של הקאבליר קינג צ’ארלס

גיא חממי  050-6690778

guycham@walla.co.il

בתי גידול/מגדלים

המרכז הישראלי לכלבים מתועדים: ישראל דוגסלייף / work on work / בית ארז

Uzan Farms