פרואני קירח.

שייך לקבוצת כלבי הטרייר – קבוצה 5 כלבי שפיץ וכלבים פרימיטיביים

תוחלת חיים ממוצעת: 11-13שנים

גובה ומשקל: ישנם שלושה גדלים בזכרים ובנקבות:

קטן: 25-40 ס”מ. בינוני: 41-50 ס”מ. גדול: 51–65 ס”מ.

המשקל הוא ביחס לגודל: קטן: 4-8 ק”ג. בינוני: 8-12 ק”ג. גדול: 12-30 ק”ג

רקע כללי

הכלב הפרואני מהאנדים הוא כלב בגודל בינוני מגיע בשני טיפוסים: חסרי שיער ומצופי שיער. שם הגזע בקצ’ואה, שפת האינקה, מתורגם ל”כלב ללא לבוש”, או כלב עירום. מהטריז הארוך של הראש ועד לזנב המחודד, לכלב הפרואני  יש קו מתאר אלגנטי. לזן חסר השיער יש אוזניים עוקצניות, בעוד שלכלבים המצופים אוזני “ורדים” שמתכופפות קדימה או החוצה מכיוון שהן מכוסות בשיער. לחלקם יש נקודה על הראש, הידועה כ”נקודת הנשיקה”. העור או הפרווה של הכלב הפרואני יכולים להיות בכל צבע, כולל שחור, חום, אפור, ורוד, שזוף או לבן. כלבים חסרי שיער ומצופי שיער יכולים להיוולד באותה המלטה, ולהיבדל רק בבצורת האוזניים.

לכלב הפרואני חסר השיער יש עור חלק וגמיש עם כתם שיער צר על הראש, בערך כמו מוהוק. לפעמים עשוי להיות לו קצת טשטוש על המצח או קווצות שיער דלילות על הזנב התחתון וכפות הרגליים. העור שלו יכול להיות חלק או מנוקד. לזן המצופה שכבת יחיד קצרה עד בינונית, כך שהוא מגיע בכמה מראות שונים: קצר וחלק, ארוך ומתולתל, או ארוך וישר. מרקם השיער שלו יכול להיות גס או רך. לכלבים עם פרווה ארוכה יותר עשויות להיות נוצות על האוזניים והזנב.

לפי השמועות, לזן חסר השיער יש טמפרטורת גוף גבוהה יותר מכלבים אחרים, אבל זה לא נכון. מכיוון שאין לכלב זה פרווה הוא פשוט מרגיש לנו כאילו הוא חם יותר מכלבים אחרים. אף על פי כן, כיף להחזיק בו כאשר קר לנו. בחורף, הזן חסר השיער צריך ללבוש סוודר אם הוא בחוץ, וברור שזהו כלב שאמור לחיות בתוך הבית כל השנה, מה שעושה אותו לבחירה מצוינת עבור תושבי העיר.

תמונה זו באדיבות בית גידול Empire Greenberg של פרואני קירח

הבעלים האידיאלי לגזע זה הוא בעלים שכבר מנוסה עם כלבים והתנהגותם. לכלב הפרואני יש מזג שמור וזהיר, למרות שהוא לא צריך להיות ביישן. הוא לוקח את הזמן שלו בהכרת  האורחים לפני שהוא מחליט אם לקבל אותם, ולא אוהב שאנשים זרים נוגעים בו. סוציאליזציה מוקדמת חיונית עם גזע זה כדי להבטיח שהוא לא יפחד כשהוא נחשף למצבים או לאנשים חדשים. בצד החיובי, התכונות הללו הופכות אותו לכלב שמירה טוב. הוא רגיש, והכי מתאים לבית עם ילדים גדולים יותר שיתייחסו אליו בכבוד.

כשזה מגיע לאימון, הכלב הפרואני לומד מהר. הוא מגיב היטב לטכניקות חיזוק חיוביות כמו שבחים, משחק ותגמול מזון. כדי לשמור על תשומת הלב שלו, הקפידו על אימונים קצרים, מהנים ומעניינים. יש לשים לב שהכלב הפרואני עלול להיות רכושני של צעצועים או חפצים אחרים, ולכן יש ללמד אותו מהיותו גור לתת לך לקחת ממנו דברים בלי שום ויכוח.

בכלב הפרואני זקוק לכמות מתונה של פעילות גופנית מדי יום, כגון הליכה של 20 או 30 דקות או משחק פעיל בחצר מגודרת. אם אתה מתעניין בספורט כלבים, הוא יכול להיות טוב בזריזות, צייתנות וראלי.

חשוב לזכור שהכלב הפרואני חסר השיער רגיש לשמש. אל תשאירו אותו בחוץ לתקופות ארוכות במהלך היום, ומרחו קרם הגנה על גופו לפני שאתם יוצאים איתו  החוצה, במיוחד בימי הקיץ. אם אתם יכולים, אז עדיף שהטיולים הארוכים יהיו מוקדם בבוקר או לקראת הערב כאשר אין שמש.

מקובל לרחוץ את הזן חסר השיער מדי שבוע, כדי לשמור על עורו נקי ובריא. ייתכן שתצטרכו גם למרוח עליו קרם לחות כדי לשמור על גמישות העור. המגדל ממנו רכשת את הכלב הוא הכתובת לייעץ לכם לגבי צרכי הטיפוח שלו.

תמונה זו באדיבות בית גידול Empire Greenberg של פרואני קירח

ההיסטוריה של הפרואני הקירח

כשכובשים ספרדים פלשו לפרו, אחת התגליות המדהימות שגילו הייתה נוכחותם של כלבים חסרי שיער בבתי האינקה, מתרווחים בפאר בבתים עם ניחוח סחלב. הם כינו את הכלבים “פרוס פלורה”, או כלבי פרחים, ודיווחו שהכלבים חסרי השיער זכו להערכה רבה, ושאפשרו להם לצאת רק בלילה כדי שלא ישרפו מהשמש.

הכלב הפרואני חסר השיער, המכונה “וירינגו”, בגלל אופיו המיוחד, היה נושא לסקרנות ברורה של הפרואנים מתקופות שונות. בגלל הקצאת מאפיינים שונים, הם נראים על קרמיקה של תרבויות שונות טרום אינקה כמו Vicus, Mochica, Chancay, Chancay עם השפעת Tiahuanaco, Chimu ואחרות, שבהן במקרים רבים הכלב חסר השיער החליף את הפומה, או הנחש. כפי שניתן לראות באיורים אלה, הכלב חסר השיער מופיע בתקופות הארכיאולוגיות של תקופת פרה-אינקה, משנת 300 לפני הספירה ועד 1460 לספירה.

מאגר הגנים הקטן שנוצר כנראה תרם לשיניים החסרות, הקשורות לגן חסר השיער, הנראות לעתים קרובות בזן חסר השיער. כלבים אלה נשמרו בזכות הטבע הגנטי שלהם: הולדה של כלבים עם ובלי שיער באותה המלטה. הזן חסר השיער הגיע לאבן דרך חשובה כאשר הוכר רשמית כגזע יליד פרו בשנת 1985, במהלך האסיפה הרגילה של ה-FCI בעיר אמסטרדם, הודות ליוזמתו של הצינולוג ארמנו מניירו, שעשה זאת. ההכרה בכלב הפרואני חסר השיער לא חיסלה את קרוב המשפחה המצופה שיער, וההתפתחויות בחקר הגנום שלו מדגישה את הערך הגנטי של הגזע ותורמת לפיתוחו ושימורו. ההכרה בזן המצופה, לתצוגה ולגידול, מעודדת את הרחבת השונות הגנטית, משפרת את חוזק הגזע ומושכת מגדלים חדשים.

הכלבים הפרואנים חסרי השיער הובאו מפרו לראשונה לארצות הברית בשנת 1966. ממשלת פרו הכריזה על הגזע כנכס לאומי בשנת 2001.

תמונה זו באדיבות בית גידול Empire Greenberg של פרואני קירח

כלב פרואני – אופי והתנהגות

אוהב ומסור, הכלב הפרואני הוא כלב מלא חיים שאוהב לשמח את בעליו. הוא מעט שמור ומסוגר  בקרב זרים, אבל הוא מתחמם בקצב שלו, אז אל תנסה להאיץ בו. זהו כלב שמירה טוב, בדרך כלל רגוע ומאושר, כזה שאוהב תשומת לב ורוצה להיות ליד אנשים כל הזמן.

קל לאמן את הכלב הפרואני אבל הוא רגיש מאוד, אז השתמשו בחיזוקים חיוביים והימנעו ממילים קשות, אחרת הוא ינבול רגשית. ככל שהוא ייחשף ליותר גירויים בגיל הגורות, כך תגובתו תהיה טובה יותר לעולם בכלל.

עם תשומת לב וחיבה מהגיל הרך המוקדם (החל מגיל חודשיים), הכלב הפרואני יפתח קשר חזק עם בני משפחתו ויגן עליהם מפני כל איום. הוא פעיל ואתלטי (ככל שבריאותו הכללית הספציפית מתירה) והוא מתאים כפרטנר לג’וגינג או להתעמלות אחרת. בסיום היום, הכלב הפרואני ישמח להירגע איתך ולראות קצת איתך טלוויזיה בנחת.

לכלב הפרואני יש צרכי פעילות גופנית מתונים. הם חייבים לצאת החוצה כמה פעמים ביום, כמובן, אך מפגשים יומיים קצרים בחצר מגודרת או בטיולים רגילים יהיו בדרך כלל כל מה שהם צריכים. הם נהנים מפעילות אך גם די שמחים להתכרבל על הספה ליד בעליהם. הגזע ידידותי וישמח לשחק עם אנשים שהוא מכיר או כלבים אחרים אליהם נחשף בגיל מוקדם.

חשוב לדעת: לא משנה כמה נחמד וחביב נראה גור הכלב הפרואני שרכשתם מהמגדל, הוא בהחלט יכול לפתח רמות שונות תוקפנות כלפי אנשים ובעלי חיים אחרים, נביחות, חפירות באדמה בחצר והתנהגויות לא רצויות אחרות אם הוא משועמם, לא מאולף או לא מפוקח.

התחל לאלף את הגור שלך כמה ימים לאחר הגעתו הביתה. זה אומר כבר בגיל שמונה שבועות. המתנה באילוף תגדיל את הסיכויים לקבל כלב עקשן וקשה לאילוף. התחילו את החשיפה לכלבים, חתולים, ילדים, רעשים, סביבה חדשה ואנשים זרים לאחר מספר ימים בודדים בו הגור הגיע אליכם. עשו זאת תחילה בביתכם או החצר ביתכם עד שהגור ישלים את כל חיסוני החובה שלו, ורק אח”כ צאו והפגישו את הגור עם סביבה וכלבים חדשים.

ואולי הכי חשוב: שאל את עצמך מדוע אתה מעוניין דווקא בגזע הזה, שוחח עם מגדל מנוסה מבית  גידול מוכר של גזע הכלב הפרואני המפוקח על ידי ההתאחדות הישראלית להתאחדות, תאר בפניו בדיוק מה אתה מחפש בכלב, ובקש סיוע בבחירת גור. מגדלים רואים את הגורים מדי יום ויכולים לתת המלצות מדויקות להפליא ברגע שהם מודעים לאורח החיים שלך ולאישיות שלך.

כלב פרואני – בריאות

מגדלים אחראיים של ההתאחדות הישראלית לכלבנות בודקים את כלבי הרבייה שלהם בבדיקת מחלות גנטיות, ומרביעים רק את הכלבים הבריאים והמבטיחים ביותר. אבל, לאימא טבע יש לפעמים תכנון אחר, וגור יכול לפתח אחת מהמחלות האופייניות לגזע למרות ההקפדה על הרבעה מבוקרת גנטית. ההתקדמות ברפואה הווטרינרית משפרת את הסיכויים שגם כלבים החולים במחלה שברוב המקרים הכלבים יכולים עדיין לחיות חיים טובים. לכן, הקפד לקנות גור ממגדל שמוכר על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות וכך תוכל לשפר את סיכוייך לקבל כלב בריא.

תמונה זו באדיבות בית גידול Empire Greenberg של פרואני קירח

ישנן מספר בעיות בריאות שעלולות להופיע בכלב הפרואני, כאשר לזן חסר השיער יש יותר בעיות בריאותיות מאשר לזן המצופה. זה לא יוצא דופן שלכלבים חסרי שיער חסר חלק מהשיניים שלהם. התכונות של חוסר שיער ושיניים חסרות קשורות גנטית. כלבים חסרי שיער נוטים לחוסר בשיניים טוחנות ופרה-טוחנות, אבל גם אם הם מאבדים את רוב השיניים שלהם, הם עדיין יכולים ללעוס.

כלבים חסרי שיער עלולים לסבול מבעיות עור כמו אקנה, ועורם הדק נפצע בקלות. העור חייב להיות עשיר בלחות כדי שהוא לא יתייבש, ויש להגן עליו בקרם הגנה אם הכלב יוצא החוצה במהלך היום. סביר להניח שלחסרי השיער יהיו גם בעיות עם עור יבש באקלים חורפי (או כל טמפרטורה שגורמת להם להרגיש קר).

מספר בעיות בריאותיות אחרות עשויות לכלול נגעים בעור, אפילפסיה ומחלות מעי רגיז.

ואל לנו לשכוח את אחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בעולם: ההשמנה. שמירה על הפרואני במשקל המתאים היא אחת הדרכים הקלות ביותר להגן על הבריאות הכללית שלו, ובכך  להבטיח כלב בריא לכל החיים.

כלב פרואני – טיפוח

כפי שכבר נכתב לעיל, הכלב הפרואני מגיע למעשה בשני סוגים: קירח או בעל שיער. עבור שני הסוגים, צרכי הטיפוח הם מינימליים. בנוגע  לכלב הפרואני הקירח התחזוקה היא קלה מאוד, וכוללת בעיקר שמירה על ניקיון האוזניים ולוודא שהכלב מוגן מפני פגעי מזג האוויר כגון כוויות שמש (שימוש בקרם הגנה) ומזג אוויר קר (שימוש בלבוש מתאים). נגב את העור מדי יום עם מטלית לחה במים חמימים כדי להסיר לכלוך. אמבטיה עם שמפו עדין לכלבים פעם בשבוע או כל כמה שבועות עוזרת לשמור על פגמי העור. יש למרוח קרם לחות מדי יום, או לפי הצורך, בהתאם למצב העור והאקלים. חלק מהגזעים חסרי השיער רגישים ללנולין, אז שאל את המגדל באיזה קרם הוא משתמש על הכלבים שלו.

הסוג עם השיער הוא כמעט חסר תחזוקה: הם כמעט ולא מנשירים, אז כל מה שמתבקש זה הברשה מהירה עם מברשת זיפים רכה פעם בשבוע, ואמבטיה מדי פעם לפי הצורך. כמו בכל הגזעים, יש לקצץ את הציפורניים של הכלב הפרואני באופן קבוע.

השאר זה טיפול בסיסי. בדקו את האוזניים מדי שבוע ונקו אותן במידת הצורך, צחצחו את השיניים בתדירות גבוהה ככל האפשר, וקצצו את הציפורניים באופן קבוע, לרוב כל כמה שבועות.

ההתאחדות הישראלית לכלבנות – החוג הישראלי לכלבי שפיץ

מקדם גזע :

יו”ר: יוסי חדד

052-3996693 yossi2206@gmail.com

בתי גידול/ מגדלים

Empire Greenberg