דקל למכירה - פטפיינדר

דקל

דאקל (תחש, כלב נקניק) Dachshund

שייך לקבוצה 4 עם מבחן עבודה

תוחלת חיים ממוצעת: 12-15 שנים

גובה משקל ומידות אחרות:

סיווג כלבי הדאקל (תחש)

נהוג למיין סוגים של כלבי תחש לפי אורכם, גודלם, אורך וסוג השיער. ישנן 3 קבוצות עיקריות של תחש:

תחש זיפי – (כנראה הכלאה של תחש עם טריירים כדי לקבל שיער זיפי)

תחש ארוך שיער – (כנראה הכלאה של תחש עם קוקר ספניאל כדי לקבל שיער ארוך)

תחש קצר שיער (חלק שיער) – הגידול הקלאסי:

בתוך כל קבוצה ניתן למצוא 3 תתי קבוצה נוספים:

ארנבוני, זעיר, וסטנדרטי.

השוני בין הגדלים השונים בכל הקבוצות נקבע על פי היקף החזה, כאשר היקף חזה נמדד בגיל 15 חודשים לפחות, החל מהנקודה הגבוהה ביותר של השכמות לנקודה התחתונה של החזה (עם סרט מדידה מתוח קטן).

תחש סטנדרטי:

זכרים: גובה מעל 37 ס”מ – היקף חזה עד 47 ס”מ

נקבות: גובה מעל 35 ס”מ – היקף חזה עד 45 ס”מ

תחש מיניאטורי זעיר:

זכרים: גובה מעל 32 ס”מ – היקף חזה עד 37 ס”מ

נקבות: גובה מעל 30 ס”מ – היקף חזה עד 35 ס”מ

תחש ארנבוני:

זכרים: גובה מעל 27 ס”מ – היקף חזה עד 32 ס”מ

נקבות: גובה מעל 25 ס”מ – היקף חזה עד 30 ס”מ

אין תקן fci למשקל

תוכן עניינים

מידע כללי

פרוש שם הגזע בגרמנית הוא “כלב- גירית” dachshund והוא שייך למשפחת כלבי הציד. התחש הוא בין גזעי הכלבים הפופולאריים ביותר באמריקה. כלבים קצרי-רגליים וגוף-ארוך אלו הינם אמיצים, נועזים ולעיתים פזיזים, מוכנים ומזומנים תמיד לקחת על עצמם את תפקיד צייד הגיריות למענו הם נוצרו. להפתעת לא מעט מהאנשים שמעריצים גזע זה, מחקר שנערך בשנת 2008 בכתב העת Applied Animal Behavior Science מציג את תחש לתוקפני ביותר מכל גזעי הכלבים.

התחש הם כלבים פעילים ואוהבי כיף, אך הם יכולים באותה מידה גם להיות קשים לחינוך לחוקי הבית, מרדנים ועקשניים, מה שעשוי להפוך אותם לבחירה גרועה עבור משפחות רבות, במיוחד עבור משפחות עם ילדים קטנים. התחש נזהרים גם מזרים ונוטים לנבוח בעוצמה כאשר חשדותיהם מתעוררים. הנטייה הזו לנבוח היא רק אחת הסיבות הרבות לכך שאי אפשר להשאיר את התחש לבד בחצר.

התחש הוא תוצר של כלבים שגודלו כדי לרדוף ללא חשש אחר טרף אל תוך מחילות ומנהרות תת קרקעיות – עבודה שחלקם עדיין מצליחים לבצע בהצלחה רבה. תכונות אלה הופכות את התחש נחוש עד כדי עקשנות, מעט תוקפני עם כלבים אחרים וחופר נלהב.

דקאל ארנבוני למכירה

למי שאוהב את הגזע, יש מגוון רב של תחשים, במספר סוגי גדלים, מספר סוגי פרווה (ראה לעיל) ובמגוון צבעים וסימונים:

א) בצבע אחיד: אדום. אדום עם פרווה שחורה. יחד עם זאת, עדיף צבע כהה נקי. נקודה לבנה קטנה (עד 3 ס”מ קוטר) מותרת על החזה. אף, ציפורניים וכריות בצבע שחור; חום אדמדם אינו רצוי. זהו הצבע הנפוץ ביותר בו מגיע התחש.

ב) שני צבעים: שחור עמוק או חום, כל אחד עם סימני שיזוף (ככל שכהה יותר כך טוב יותר, צבע נקי ככל האפשר) מעל העיניים, בצדדים של הלוע ושל השפה התחתונה, בקצה הפנימי של האוזניים, בצד הפנימי והאחורי של הרגליים, ברגליים, סביב פי הטבעת משם מגיע לכשליש או מחצית החלק התחתון של הזנב. אף, ציפורניים וכריות שחורות בכלבים עם צבע בסיס שחור, חום בכלבים עם צבע בסיס חום. נקודה לבנה קטנה (עד 3 ס”מ קוטר), מותרת רק ב החזה.

ג) דפוס צבע דפל (מרל): צבע הבסיס תמיד כהה (שחור או חום). יוצא מן הכלל: כתמים אדומים (אדומים עם כתמים כהים). המצב הרצוי הוא כתמים אפורים לא סדירים אך גם בז’ (טלאים גדולים לא רצויים) כאשר לא הצבע הכהה וגם לא הבהיר הוא השולט. לא מומלץ להרביע 2 כלבים בצבע ברינדל, ומועדון הגזע הגרמני אף אוסר על הכלאה שכזאת עקב הסכנה של בעיות שמיעה או ראייה לצאצאים.

ד) דפוס צבע ברינדל (מנומר): צבעו של התחש ברינדל הוא אדום עם ברינדל כהה. אף, ציפורניים וכריות בצבע שחור. זהו גוון צבע נדיר יחסית והוא נפוץ יותר בארה”ב.

האופי, כושר ההסתגלות וצרכי הפעילות הגופנית של התחש הופכים אותם למתאימים כמעט לכל אחד, מרווקים צעירים, דרך זוגות, ועד לקשישים.

התחש מתחבר באופן מצוין למשפחה האנושית בה הוא גדל, והוא בהחלט כל שמתאים למגוון רחב של משפחות ושל פעילויות. הם בחירה מצוינת למשפחות עם ילדים, רווקים וזוגות שאוהבים לטייל בחיק הטבע, וגודלו ואפילו המזג שלו הופכים את התחש לבן לוויה נהדר עבור קשישים פעילים שאוהבים ללכת. הוא בן לוויה נהדר שיכול לגדול כמעט בכל סביבה, החל מדירה קטנה בעיר ועד לחווה רחבה. התחש צריך לבלות זמן רב בבית ובחוץ עם משפחתו האנושית כדי לפתח עמם קשר טוב ובריא, וכמובן שמקום המחייה העיקרי של התחש הוא בתוך הבית עם בני המשפחה ולא בחצר. אם בכל זאת התחש מבלה שעות רבות בחצר, והשכנים עדיין לא התלוננו על נביחותיו, חשוב לתת לו תשומת לב רבה במשך היום, ובשום פנים ואופן, כמו לגבי כל כלב אחר, אין לקשור אותו בשרשרת כשהוא בחצר, שכן זה לא רק אכזרי, אלא זה יכול גם להביא לתוקפנות ולהתנהגות הרסנית.

חשיפה מוקדמת ותכופה היא חיונית. חשוב לרכוש גור ממגדל המגדל את הגורים בבית ומבטיח שהם ייחשפו למראות ולצלילים ביתיים רבים ומגוונים, כמו גם לאנשים, לפני שהם יוצאים לבתיהם החדשים.

ברגע שהווטרינר שלך נותן לך את האישור לכך, המשך לחשוף את התחש שלך לאורך חייו על ידי לקיחתו לשיעור אילוף עם גורים אחרים, ביקורים אצל חברים ושכנים וטיולים לחנויות ועסקים מקומיים. זו הדרך היחידה שהוא יכול ללמוד מה נחשב נורמלי ומה באמת מהווה איום.

חשוב להגן על גבו של התחש על ידי אחיזתו באופן נכון: זרוע אחת תחובה מתחת לקצה האחורי והשנייה תומכת בקדמתו בחזה, תוך שמירה על הגוף במצב אופקי.

ההיסטוריה של התחש

גיריות ושאר המכרסמים היו מאז ומתמיד שנאת נפשם של אנשי הכפר. כדי להיפטר ממזיקים ומכרסמים חופרי המחילות, יערנים וציידים פיתחו כלב ארוך-גוף בעל רגליים קצרות עם מספיק עקשנות וקשיחות להוציא גיריות ממאורותיהן. התחש נחשף לראשונה במדינתו גרמניה, והוא קיים בצורה זו או אחרת לפחות 500 שנה. הוא הוערך בזכות יכולת הריח החזקה שלו, גודלו הקטן, הנחישות לחפור והאומץ שהפגין מול כל אויב. גזעים שתרמו ככל הנראה להתפתחות התחש היו שוויסהונד, סוג של כלב דם; כלבים מסוג פוינטר המכונים ;dachsbracke כלבי באסט וביגל.

לכלבי התחש הראשונים הייתה פרווה חלקה שיכול הייתה להיות בכל צבע. התחש בעל השיער הארוך, שהיה פופולרי לציד טרף חיות מים כמו לוטרות, נוצר כנראה מהצלבה עם ספניילים. התחש הזיפי הוא הצעיר מבין הזנים, והוא זכה להכרה רשמית בשנת 1890 בארה”ב. פרוותו הגסה הגנה עליו מפני שיחים וצמחים קוצניים כשהוא רדף אחר טרפו.

התחש הגיעו לראשונה לארצות הברית בשנת 1870, והם הובאו לצורך ציד ארנבות. ה-AKC רשם את התחש הראשון שלו בשנת 1885, ומועדון התחש של אמריקה הוקם כעבור 10 שנים.

בשל המורשת הגרמנית שלו, הגזע איבד את הפופולריות שלו במהלך מלחמת העולם הראשונה, ורק לאחר כמה עשורים חזר הגזע לקבל את היחס אליו הוא היה רגיל. ברגע שזה קרה, אפילו מלחמת העולם השנייה, כשהגרמנים שוב היו אויבים, לא יכלה לעצור את היות התחש אחד הכלבים האהובים באמריקה.

דקאל תחש למכירה

תחש – אופי והתנהגות

אחת המלים המזוהות ביותר עם התחש היא “נחישות”. תקן הגזע מתאר אותו כחכם, מלא חיים ואמיץ. זה כלב שלעולם לא מוותר, והגודל לא משנה. תחש זעיר הוא לא פחות נחוש בשל גודלו, הוא פשוט קטן יותר.

בעוד שכל סוגי התחש צריכים להיות כלבים אמיצים וחסרי פחד, לכל סוג יש אישיות מובחנת. התחש הזיפי הם בעלי מזג דמוי טרייר, עם גישה ליצנית ונטייה להסתבך. הם אלו שתמצאו לוקחים קצה אחד של גליל נייר הטואלט ועוברים איתו ברחבי בית.

תחש ארוכי שיער נוטים להיות בעלי מזג רך יותר, ממש כמו פרוות המשי שלהם. הם שקטים ואלגנטיים, עם אישיות יותר סובלנית, אבל הם פעילים באותה מידה כמו תחש חלק שיער או התחש הזיפי.

התחש קצר השיער (חלק שיער) הוא כלב מתון. הוא שובב, אבל לא פרוע ומשוגע כמו הזיפי, ולא שקט כמו ארוך השיער.

כלב התחש הוא באופן כללי הוא כלב עקשן, סקרן, עצמאי – אבל דבר אחד שהוא לא צריך להיות זה ביישן. זהו כלב שיוצא באומץ לפגוש חברים, ולפי הצורך, אויבים בקרב. הוא כלב שמירה מצוין (התראה בלבד) אך אחד כזה שיודע גם לקבל את פני האורחים אותם הוא מחשיב כלא מאיימים.

התחש הוא לא כלב קל לאילוף וחינוך בשל אופיו העקשן והעצמאי, אך עם זאת, תחש שילמד לעבוד בשבילך ולא נגדך נגדך יכול להפוך למתחרה רציני במבחני ציות, ראלי וספורט כלבים אחר. המפתח הוא למצוא מה מניע אותו, ובדרך כלל אוכל עובד מצוין, אבל יש לזכור שלתחש יש צורת חשיבה משלהם ולא משנה כמה האוכל יהיה טעים, לפעמים הרצונות שלהם פשוט לא יעלו בקנה אחד עם מה שאתה מבקש מהם לעשות. אימון תחש דורש סבלנות, עקביות וחוש הומור נהדר.

תחש אוהב לחפור, אחרי בכול לכך הם יועדו ולשם כך הם פותחו. העובדה שהתחש גרים בבית איתך לא אומר שהם איבדו את יצר החפירה. במידת האפשר, הקצה לתחש שלך מקום לחפור בחצר שלך, אחרת אתה עלול למצוא אותו מתחפר מתחת לשמיכות על המיטה שלך.

תחש אוהבים לאכול. את התיאבון שלהם אפשר לתאר בצורה הטובה ביותר כרעבתנות. אם תינתן להם האפשרות, הם יאכלו עד שהם ימותו. תחש שמנים נוטים יותר לבעיות שלד, ולכן כדי למנוע השמנת יתר ובעיות נוספות חשוב שתהיה ביקורת קפדנית על כמות האוכל שאתה נותן לתחש שלך, וכך גם לגבי חטיפים ופינוקים. מיותר לציין שאין להשאיר אוכל או אשפה במקום שהוא יכול להגיע אליו.

התחש זקוק לפעילות גופנית מתונה. הוא יסתפק בכמה דקות הליכה מדי יום, אבל הוא מסוגל ללכת בין 5 ל-8 קילומטרים. זהו כלב שאוהב ללכת ולהכיר מקומות חדשים, לרחרח דברים בדרך ולהשתין עליהם. הליכות אינן הדרך היחידה להפעיל תחש, שכן זהו כלב רב-תכליתי אשר ייהנה לעקוב אחר ארנבות בשטח, להשתתף בתחרות חיפוש חולדות במנהרות ומחילות (כאשר החולדות מצויות בכלובים בטוחים), לגרום לעונג ככלב טיפולי בבתי אבות ובתי חולים, ולרוץ דרך מסלול מכשולים בספורט כלבני של תרגילי זריזות.

דקאל למכירה

ניתן לחנך תחש ולהרגילו לכללי הבית, אך הם לא תמיד אמינים במאת האחוזים. אם בחוץ קר או גשום, הם לא בדיוק יבינו מדוע הם צריכים לצאת במזג אוויר גרוע כאשר קל באותה מידה לעשות פיפי בבית. היה סבלני, ואם אתה גר במקום עם מזג אוויר סוער, שקול ללמד את התחש שלך להשתמש במשטחי חיתול ייעודיים לעשיית צרכים, כנראה שכך שניכם תהיו מאושרים יותר.

האישיות של התחש שלך תושפע גם מבית הגידול ממנו הוא הגיע. תחש מבית גידול שמתמקד בגידול של כלבי עבודה (כלבי ציד במקרה זה) נוטים יותר להיות עצמאיים יותר והם דורשים פעילות פיזית גדולה יותר. אלו לא כלבים שמתאימים לשכב בבית כל היום בזמן שכולם בעבודה או בלימודים. כלבי תחש נינוחים יותר מגיעים בדרך כלל מבית גידול שמגדל כלבים לתערוכות.

וחשוב לדעת: לא משנה כמה נחמד וחביב נראה גור התחש שרכשתם מהמגדל, הוא בהחלט יכול לפתח רמות שונות תוקפנות כלפי אנשים ובעלי חיים אחרים, נביחות, חפירות באדמה בחצר והתנהגויות לא רצויות אחרות אם הוא משועמם, לא מאולף או לא מפוקח.

התחל לאלף את הגור שלך כמה ימים לאחר הגעתו הביתה. זה אומר כבר בגיל שמונה שבועות. המתנה באילוף תגדיל את הסיכויים לקבל כלב עקשן וקשה לאילוף. התחילו את החשיפה לכלבים, חתולים, ילדים, רעשים, סביבה חדשה ואנשים זרים לאחר מספר ימים בודדים בו הגור הגיע אליכם. עשו זאת תחילה בביתכם או החצר ביתכם עד שהגור ישלים את כל חיסוני החובה שלו, ורק אח”כ צאו והפגישו את הגור עם סביבה וכלבים חדשים.

ואולי הכי חשוב: שאל את עצמך מדוע אתה מעוניין דווקא בגזע הזה, שוחח עם מגדל מנוסה מבית גידול מוכר של גזע התחש על כל סוגיו המפוקח על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות, תאר בפניו בדיוק מה אתה מחפש בכלב, ובקש סיוע בבחירת גור. מגדלים רואים את הגורים מדי יום ויכולים לתת המלצות מדויקות להפליא ברגע שהם מודעים לאורח החיים שלך ולאישיות שלך.

תחש – בריאות

מגדלים אחראיים של ההתאחדות הישראלית לכלבנות בודקים את כלבי הרבייה שלהם בבדיקת מחלות גנטיות, ומרביעים רק את הכלבים הבריאים והמבטיחים ביותר. אבל, לאימא טבע יש לפעמים תכנון אחר, וגור יכול לפתח אחת מהמחלות האופייניות לגזע למרות ההקפדה על הרבעה מבוקרת גנטית. ההתקדמות ברפואה הווטרינרית משפרת את הסיכויים שגם כלבים החולים במחלה שברוב המקרים הכלבים יכולים עדיין לחיות חיים טובים. לכן, הקפד לקנות גור ממגדל שמוכר על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות וכך תוכל לשפר את סיכוייך לקבל כלב בריא.

כלבי תחש הם בדרך כלל כלבים בריאים, אך בעיות בריאותיות מסוימות עלולות להשפיע עליהם והם כוללים בעיקר בעיות גב שלעתים מחמירות עד כדי שיתוק עורפי. זו הסיבה לכך שתחש הם אחד הגזעים שבסבירות גבוהה עלולים לבלות חלק מחייהם ב”כיסאות גלגלים כלביים” (עגלות גלגלים התומכות בחלק האחורי של הכלבים).

בשל מבנה גופם הכולל גוף מוארך ועמוד שדרה ארוך ונמוך ביחס לרצפה, פעילות נורמלית של כלבים כמו קפיצה מהספה עלולה לגרום לפגיעה בחוליות עמוד השדרה, כגון פריצת דיסק. בהתאם למיקום הפגיעה, הגפיים הקדמיות ו/או האחוריות עלולות להיות מושפעות מכך, ולעתים להשפיע על יכולתו של הכלב להשתין או לעשות את צרכיו. אם הכלב שלך מתקשה ללכת, או שנראה שהוא סובל מכאבים, פנה לטיפול וטרינרי מיידי. בעוד שכל הכלבים עשויים שלא להזדקק לניתוח, במקרים מסוימים, ניתוח מהיר יכול לסייע במניעת אובדן קבוע של תפקוד הגפיים.

זה יכול להיות אתגר להפעיל פיזית את התחש כדי לפרוק לו אנרגיה, ובו בזמן לא לפגוע בגבו. שמירה על התחש רזה וללא בעיית שמנה עשויה לסייע רבות כדי להגשים מטרה זו, כמו גם אילוף התחש בעודו צעיר להשתמש ברמפות כדי לגשת לספות, מיטות ומשטחים גבוהים אחרים.

בדומה לגזעים אחרים עם חזה עמוק, גם כלבי התחש נוטים להיפוך קיבה. התופעה של “היפוך קיבה” ((bloat ופיתול קיבה שכיחים למרבה הצער בגזע זה. התחש נוטה יותר מזנים רבים אחרים ללקות בתופעה בה הבטן מתנפחת כתוצאה מהתפשטות אוויר, ואם הקיבה מתפלת סביב עצמה יש חשש ממשי להפסקת זרימת הדם. Bloat ופיתול מופיעים בפתאומיות ללא כל התראה מוקדמת, כל שכלב שהיה בסדר דקה אחת קודם יכול להיות למות כמה שעות מאוחר יותר. שימו לב לסימפטומים כמו חוסר מנוחה וקצב, ריר, חניכיים חיוורות וליקוק שפתיים, ניסיונות כושלים להקיא וסימני כאב. היפוך קיבה דורש ניתוח וטרינרי מיידי, ורוב הכלבים שסבלו מתופעה זו פעם אחת יסבלו ממנה שוב. לכן חשוב להתייעץ עם הווטרינר שלך לגבי הליך רפואי ידוע המכונה “tacking” אשר עשוי לשמור על הבטן מפני פיתול בעתיד.

אפילפסיה, מצבי עור, הפרעות עיניים וסוכרת גם עלולים להופיע בגזע זה. לא מומלץ להרביע 2 כלבים בצבע ברינדל, ומועדון הגזע הגרמני אף אוסר על הכלאה שכזאת עקב הסכנה של בעיות שמיעה או ראייה לצאצאים.

זכרו שאחרי שלקחתם גור חדש לביתכם, יש בכוחכם להגן עליו מפני אחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר: השמנת יתר. שמירת התחש במשקל מתאים היא אחת הדרכים הקלות ביותר להאריך את חייו, למנוע פגיעות בגב ולהקל על הכאבים של דלקת פרקים בגיל מבוגר. שמירה על התחש במשקל המתאים היא אחת הדרכים הקלות ביותר להגן על הבריאות הכללית שלו, ובכך להבטיח כלב בריא לכל החיים.

תחש – טיפוח

כלבי התחש אוהבים להתגלגל בדברים מסריחים, כך שלמרות שהם בדרך כלל לא זקוקים לאמבטיות בתדירות גבוהה יותר מאשר כל שישה שבועות בערך, המצב משתנה כשהם מוצאים משהו “ארומטי” במיוחד ומפלשים בו – מבחינתך זה הזמן לרחוץ אותו.

מלבד זאת, הברש תחש חלקים קצרי שיער ותחש ארוכי שיער מדי שבוע כדי לשמור על ניקיונם ובמקרה של תחש ארוך שיער, ללא סבכים. כלבי התחש משירים שיער, וסירוק קבוע יעזור למנוע משיער מת לנשור מהכלב ולהגיע לבגדים ולריהוט שלך.

התחש הזיפי זקוק לטיפוח מסוג אחר. כמו עם רוב כלבי הטרייר, יש למרוט את השערות המתות פעמיים בשנה, ולקצץ את הזקן והגבות שלו כדי לשמור על מראה מסודר. במקרה זה מומלץ מאוד שגרומר מקצועי ידאג לטיפוח הכלב.

משום שלתחש אוזניים שמוטות וארוכות יחסית, יש חשש להתפתחות זיהומים או דלקות באוזניים כשהסימפטום לכך הוא ריח של “שמרים” מהאוזניים. חשוב לבדוק את האוזניים, לוודא שאין ריח של “שמרים”, ואם יש ריח חשוב להתייעץ עם ווטרינר, לבדוק את האוזניים, ובמידת הצורך לקבל הדרכה לגבי אופן ניקיון האוזניים עם נוזל ייעודי לניקיון אוזניים.

כל השאר זה טיפול בסיסי. בדקו את האוזניים מדי שבוע ונקו אותן במידת הצורך, צחצחו את השיניים בתדירות גבוהה ככל האפשר, וקצצו את הציפורניים באופן קבוע, לרוב כל כמה שבועות.