ביגל.

ביגל Beagle

שייך לקבוצה 6 כלבי ההאונדס

תוחלת חיים ממוצעת: 12-15 שנים

גובה ומשקל: גובה כלב בוגר 33-40 ס”מ, משקל כלב בוגר 12-15 ק”ג

מידע כללי

הביגל הם כלבי ריח (גישוש) והייעוד שלהם הוא לעשות שימוש באף ובחוש הריח המדהים שלהם.

עם גודל קומפקטי, פרווה קלה לטיפוח וכמות בלתי נגמרת של  אושר שפורץ מהם, הביגל הוא אחד הגזעים הפופולריים ביותר בקרב משפחות. הביגל משמשים ככלבי גישוש בשדות תעופה בארה”ב ובעוד שדות תעופה בעולם, כאשר אופיים הידידותי מאפשר להם לחפש כלי נשק, סמים ופריטים לא חוקיים מבלי לגרום לנוסעים להיות עצבניים כמו “כלב משטרה” גדול יותר כגון הרועה הגרמני או המלינוואה הבלגי. הגזע פותח באנגליה לציד ארנבות, ואין משהו שגורם לביגל להיות מאושר יותר מלעשות שימוש באפם. ומסיבה זו הם שייכים לקטגוריה של כלבים המכונים כלבי האונדס (פירוש המילה האונד מאנגלית הוא לרדוף/לצוד).

אבל אל תתנו לגודלו הקטן או לקסם האישי של הביגל להטעות אתכם: כלבים אלו עדיין “ציידים” בטבעם וזה בא לידי ביטוי בשימוש באפם (הביגל תואר לא פעם כ”אף עם ארבע רגליים”) והם אוהבים לעקוב אחר שובל הריחות שנסתר מהאף האנושי שלנו. ברגע שהם מריחים משהו מעניין הם צפויים לעקוב אחר אפם ולהתעלם מההובלה המכוונת של הבעלים.

לפני שאתה מביא ביגל הביתה כדאי להיות מודע למספר עובדות חשובות בקשר לכלבים אלו,  והעובדה החשובה ביותר היא שהביגל נשלט על ידי האף שלו! ביגל יעקוב אחר שובל ריח מעניין וילך כשבוי קסם בעקבות אותו שובל ריח מעניין, גם אם זה על פני רחובות סואנים ומרחק של קילומטרים מהבית. לכן, חשוב מאוד שהביגל יהיה תמיד עם רצועה כשהוא מחוץ לבית, וכאשר הוא בחצר יש לשים לב שהחצר מגודרת היטב ושאין שער פתוח או פתח שיאפשרו לביגל לצאת לטיול חובק עולם בעקבות הריח – וכל זאת כדי לשמור על בטיחותו.

עובדה נוספת שצריכים לדעת מראש היא שהביגל אוהבים לאכול, פשוט אוהבים לאכול! וככל שמדובר במציאת מזון וגישה אליו הרי שהביגל יצירתיים מאוד והם יעשו הכול כדי להגיע אל אותו מזון, היכן שלא יהיה. לכן, חשוב שכל מקור מזון שאליו הביגל לא אמור להגיע יהיה אטום וסגור באופן שימנע מהביגל גישה אליו. בצד החיובי, האהבה לאוכל מאפשרת אילוף קל יותר של הביגל  ביגל שיעשו כמעט הכל בשביל חטיף או צ’ופר כגמול.

לביגל קצרה בעלת מראה נקי עם שילוב כלשהו של שחור, לבן ושזוף (הצבעים בנפוצים בארץ הם טריקולור וביקולור). הגודל של הביגל הוא יתרון למשפחות בעלי ילדים, אבל לביגל אין למעשה מושג שהוא ככלב בינוני והוא בהחלט מרגיש כמו כלב גדול, מה שבא לידי ביטוי בנביחה עמוקה וחזקה שמתאימה לכלבים גדולים.

הביגל מתחבר באופן מצוין למשפחה האנושית בה הוא גדל, והוא בהחלט כל שמתאים למגוון רחב של משפחות ושל פעילויות. הם בחירה מצוינת למשפחות עם ילדים, רווקים וזוגות שאוהבים לטייל בחיק הטבע, וגודלו ואפילו המזג שלו הופכים את הביגל לבן לוויה נהדר עבור קשישים פעילים שאוהבים ללכת אך לא אכפת להם ללכת בקצב איטי כדי לאפשר לביגל לרחרח לתאוות ליבו. זהו כלב שובב שיצחיק אותך לא פעם ותמיד ייתן לך הרגשה נהדרת.

עם פעילות גופנית מספקת והזדמנויות לעשות שימוש בחוש הריח שלו, הביגל הוא בן לוויה נהדר שיכול לגדול כמעט בכל סביבה, החל מדירה קטנה בעיר ועד לחווה רחבה. הביגל צריך לבלות זמן רב בבית ובחוץ עם משפחתו האנושית כדי לפתח עמם קשר טוב ובריא, וכמובן שמקום המחייה העיקרי של הביגל הוא בתוך הבית עם בני המשפחה ולא בחצר. אם בכל זאת הביגל מבלה שעות רבות בחצר, חשוב לתת לו תשומת לב רבה במשך היום, ובשום פנים ואופן, כמו לגבי כל כלב אחר, אין לקשור אותו בשרשרת כשהוא בחצר, שכן זה לא רק אכזרי, אלא זה יכול גם להביא לתוקפנות ולהתנהגות הרסנית.

הביגל צריך בכל יום הזדמנויות שונות לעשות שימוש באף שלו, בין אם זה אומר לתת לו להשקיע זמן רב ברחרוח במהלך הטיולים, לקחת אותו לציד, או לאלף אותו לעבודה (גישוש).  ביגל שמגודל לצורכי ציד נוטה להיות יותר פעיל ויותר רועש מאשר ביגל המגודל ככלב תערוכות. בכל אופן, זהו כלב מאוד חכם במובן שהוא מסוגל לפתור בעיות בצורה טובה. הוא אולי לא יגיב באופן מיידי לפקודות שלך, אבל הוא יבין במהירות כיצד להתגבר על כל המכשולים שמונעים ממנו להשיג משהו שהוא רוצה.

ביגל זקוקה לפעילות גופנית יומית ולגירוי נפשי בצורה של הרחה, בלעדיה הוא עלול להשתעמם ולפתח בעיות התנהגות, ולכן חשוב מאוד לספק להם את תשומת הלב, האימון והפעילות שהם זקוקים להם. ביישנות יתר או תוקפנות אינן מאפיינים נפוצים של ביגל, ועלולים להוות שגיאה פוסלת בתערוכות.

חשיפה מוקדמת ותכופה היא חיונית. חשוב לרכוש גור ממגדל המגדל את הגורים בבית ומבטיח שהם ייחשפו למראות ולצלילים ביתיים רבים ומגוונים, כמו גם לאנשים, לפני שהם יוצאים לבתיהם החדשים.

ברגע שהווטרינר שלך נותן לך את האישור לכך, המשך לחשוף את הביגל שלך לאורך חייו על ידי לקיחתו לשיעור אילוף עם גורים אחרים, ביקורים אצל חברים ושכנים וטיולים לחנויות ועסקים מקומיים. זו הדרך היחידה שהוא יכול ללמוד מה נחשב נורמלי ומה באמת מהווה איום.

ההיסטוריה של הביגל

מקורו של הביגל באנגליה. מורשתו מתחילה בכלבי הציד שהחזיקו האדונים באנגליה כדי לצוד צבאים וארנבות. כלבי הרחה דמויי ביגל היו קיימים כבר בשנת 1475, כאשר המילה “ביגל” שימשה לראשונה לתיאור סוג זה של כלב ציד. זהו עניין שנתון לוויכוח אם השם “ביגל” מגיע מהמילה הקלטית שמשמעותה “קטנה” או מהמילה הצרפתית שפירושה “פה פתוח” או “פה חזק”. בהתחשב בנטייה של הביגל לפתוח את פיו כשהוא לוכד שובל ריח מעניין ברוח, נראה שהתיאוריה האחרונה היא ככל הנראה נכונה.

הביגל הקדום נראה שונה בהתאם לסוג הקרקע בה הם היו אמורים לצוד. מגדלי כלבי הציד שהתגוררו באזור הכפרי העדין של דרום אנגליה ייצרו כלבים איטיים. ביגל מהשטח המחוספס יותר של גבול בריטניה עם סקוטלנד היו כלבים זריזים עם המון סיבולת. בתחילת המאה התשע עשרה, מגדלים פעלו לתקן את הגזע כך שיהיה להם מראה וטמפרמנט אחידים יותר, אבל גם היום הביגל לא כל כך שונים מהביגל של לפני 200 שנה, והביגל כיום הוא כלב קליל עם אינסטינקט ציד חזק.

בימיהם של הנרי השמיני והמלכה אליזבת הראשונה היו ביגלים בעלי שיער זיפי, חלקם קטנים דיים עד שניתן יהיה לשאתם בכיס מקטורנו של הציד. עד לשלב מאוחר יחסית הציגו הביגלים מגוון רחב של טיפוסים וגדלים אך עם השנים הגזע גדל.  מועדון הביגל האנגלי נוסד ב-1890 והחל לפעול לעידוד טיפוח הגזע, ובשנת 1896 ערך המועדון את תערוכתו הראשונה ופרסם את הנקודות לתקן הגזע כאשר עד לשנת 1910 הצליחו להגיע כבר לאחידות בגזע.

בהמשך ביגל משובחים יובאו מאנגליה לארצות הברית, והגזע הפך לנפוץ בצפון אמריקה. שני כלבי ביגל התגוררו בבית הלבן: כלב בשם Him   וכלבה בשם Her נראו לעיתים קרובות מסתובבים עם הנשיא לינדון ב ‘ג’ונסון בשטח האחוזה, וכלב הקומיקס “סנופי” הוא ללא ספק הביגל הידוע ביותר בעולם.

ביגל – אופי והתנהגות

ביגל הם כלבים שמחים, פעילים ואוהבים. לעתים קרובות הם מתוארים כבעלי מזג עליז, אך הם ידועים גם בטבעם השובב. ביגל אוהבים ללכת בדרך משלהם, והם יכולים להיות שובבים, נחושים ועקשניים במאמציהם להשיג את מבוקשם, שהוא בדרך כלל אוכל.

ביגל אוהבים ריחות טובים, ביגל מייללים, לביגל יש שמיעה סלקטיבית, וביגל אוהבים לאכול, ממש אוהבים לאכול! כל מה שביגל עושה איכשהו מוביל חזרה לאפו. חוש הריח העוצמתי שלו מתגבר על כל חוש אחר שהייתם מנסים לחדד בביגל, מה שאומר שביגל עלול להימלט מהחצר, לקרוע את שק האוכל לכלבים שלו, או לחטט בפחים. אם חוש הריח מתועל למטרה ראויה, אזי תקבלו כלב הרחה נהדר המסוגל לגלות טרמיטים או כל דבר אחר אותו הוא הורגל למצוא באמצעות חוש הריח. רק זכרו שכאשר האף של הביגל שלכם למטה, “המוח האחר” שלו מכובה.

לביגל יש מה שמעריציו מכנים “קול מוזיקלי”, אבל מה שלשכנים שלך פשוט יישמע כמו רעש באמת מעצבן. ביגל ישיר בתגובה לצפירות וינבחו כאשר זר יתקרב לדלת הבית, אך בדרך כלל הביגל אינם מהווים מטרד בנביחתם, אלא אם כן הם משועממים או בודדים, ולכן חשוב להעסיקם בצעצועים ייעודיים או לגדלם בחברתו של כלב אחר בבית.

ביגל אוהבים לעשות את מה שהם רוצים לעשות, ולאו דווקא את מה שאתה רוצה שיעשו. הם אדונים אמיתיים כשמדובר בשמיעה סלקטיבית. אם ביגל לא מעוניין להיענות לבקשה שלך לעשות או לחדול מלעשות משהו, הוא פשוט יתעלם ממך או יסתובב. זה יכול להיות מתסכל אם אתה לא מוכן לסוג כזה של התנהגות, והמפתח להצלחה עם ביגל טמון ביכולת שלך להפוך הכל למשחק עם חיזוקים חיוביים (במיוחד אוכל), כזה שימשוך את תשומת ליבו. המטרה היא לגרום לכל מה שתעשה עם הביגל להיראות ככיף אחד גדול, אך לעולם אל תנסה להכריח ביגל לעשות דבר, ולעולם אל תסמוך על ביגל להיות צייתן אלא אם כן תוכל להציע פינוקים כתמריץ.

באשר לאכילה, ובכן, ביגל ינסו לאכול כל דבר. הם גנבי אוכל מקצועיים, והם יאכלו כל מה שרק נראה שזה אוכל, כולל דברים שלא הייתם מתארים לעצמכם שיעניינו אותם. מגורים עם ביגל ילמדו אתכם לא להשאיר בשום פנים ואופן אוכל מכל סוג שהוא בטווח האף של ביגל.

האישיות של הביגל שלך תושפע גם מבית הגידול ממנו הגיע הביגל. ביגל מבית גידול שמתמקד בגידול של כלבי עבודה (כלבי ציד במקרה זה) נוטים יותר להיות עצמאיים יותר והם דורשים פעילות פיזית גדולה יותר. אלו לא כלבים שמתאימים לשכב בבית כל היום בזמן שכולם בעבודה או בלימודים. ביגל נינוחים יותר מגיעים בדרך כלל מבית גידול שמגדל כלבים לתערוכות.

חשוב לדעת: לא משנה כמה נחמד וחביב נראה גור הביגל שרכשתם מהמגדל, הוא בהחלט יכול לפתח רמות שונות תוקפנות כלפי אנשים ובעלי חיים אחרים, נביחות, חפירות באדמה בחצר והתנהגויות לא רצויות אחרות אם הוא משועמם, לא מאולף או לא מפוקח.

התחל לאלף את הגור שלך כמה ימים לאחר הגעתו הביתה. זה אומר כבר בגיל שמונה שבועות. המתנה באילוף תגדיל את הסיכויים לקבל כלב עקשן וקשה לאילוף. התחילו את החשיפה לכלבים, חתולים, ילדים, רעשים, סביבה חדשה ואנשים זרים לאחר מספר ימים בודדים בו הגור הגיע אליכם. עשו זאת תחילה בביתכם או החצר ביתכם עד שהגור ישלים את כל חיסוני החובה שלו, ורק אח”כ צאו והפגישו את הגור עם סביבה וכלבים חדשים.

ואולי הכי חשוב: שאל את עצמך מדוע אתה מעוניין דווקא בגזע הזה, שוחח עם מגדל מנוסה מבית  גידול מוכר של גזע הביגל המפוקח על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות, תאר בפניו בדיוק מה אתה מחפש בכלב, ובקש סיוע בבחירת גור. מגדלים רואים את הגורים מדי יום ויכולים לתת המלצות מדויקות להפליא ברגע שהם מודעים לאורח החיים שלך ולאישיות שלך.

ביגל – בריאות

מגדלים אחראיים של ההתאחדות הישראלית לכלבנות בודקים את כלבי הרבייה שלהם בבדיקת מחלות גנטיות, ומרביעים רק את הכלבים הבריאים והמבטיחים ביותר. אבל, לאימא טבע יש לפעמים תכנון אחר, וגור יכול לפתח אחת מהמחלות האופייניות לגזע למרות ההקפדה על הרבעה מבוקרת גנטית. ההתקדמות ברפואה הווטרינרית משפרת את הסיכויים שגם כלבים החולים במחלה שברוב המקרים הכלבים יכולים עדיין לחיות חיים טובים. לכן, הקפד לקנות גור ממגדל שמוכר על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות וכך תוכל לשפר את סיכוייך לקבל כלב בריא.

ביגל הם בדרך כלל כלבים בריאים, אך בעיות בריאותיות מסוימות עלולות להשפיע עליהם אם מגדלים אינם מקפידים לבצע בדיקות בריאות. הם כוללים דיספלסיה של מפרק הירך, מום גנטי בשקע הירך וסוגים מסוימים של מצבי לב. למרות רבייה טובה, ביגל עלולה לחוות קרעים ברצועה הצולבת הקדמית ומחלת דיסק בין-חולייתי (בעיה בעמוד השדרה העלולה לגרום לכאבים בתנועה) העלולים לדרוש תיקון כירורגי. תת פעילות של בלוטת התריס, סוכרת, קטרקט ואלרגיות גם עלולות להופיע בגזע זה, ומצבים פחות שכיחים הקשורים לגזע כוללים חירשות, מחלות לב וגמדות. הימנע מרכישה של גור ביגל שלא ממגדל מורשה של ההתאחדות הישראלית לכלבנות, כאלו שינסו למכור לך כלבלב עם גמדות על ידי שיווקו כ”ביגל כיס נדיר”, שכן  אלו פסולים לפי תקן הגזע האירופאי והם עלולים לסבול מעיוותים גופניים כגון צוואר מקוצר, רגליים עקומות או גולגולת רחבה יותר, ולעתים קרובות הם נוטים יותר לדלקת פרקים כרונית.

אוזניו הארוכות והדיסניות של הביגל נוטות לדלקות אוזניים כרוניות. ללא טיפול, זיהומים כאלה עלולים לגרום נזק קבוע לתעלת האוזן ואף להרוס את שמיעת הכלב שלך. בדיקת אוזניים לעיתים קרובות ופגישה עם הווטרינר מיד תחילת התופעה (ריח של שמרים באוזניים או גירודים באזור האוזן) בשילוב מעקב טוב ימנעו מאוזניו של ביגל להפוך לבעיה יקרה וכואבת. החוג לכלבי האונדס של ההתאחדות הישראלית לכלבנות בארץ ממליץ לבצע בדיקות לגילוי מחלות גנטיות כגון  MLS, NCCD, FACTOR VII

בעיות פוטנציאליות אחרות הן חיצוניות: פציעות ציד, פגיעת מכונית כתוצאה מבריחה מהבית, וכמובן ביגל שמצליחים למצוא לעצמם ולאכול מזון ללא פיקוח מפחי אשפה או ממקורות לא ידועים, מה שעלול להביא אותם למצב של דלקת מפרקים ודלקת הלבלב.

ואל לנו לשכוח את אחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בעולם: ההשמנה. שמירה על הביגל במשקל המתאים היא אחת הדרכים הקלות ביותר להגן על הבריאות הכללית שלו, ובכך  להבטיח כלב בריא לכל החיים.

ביגל – טיפוח

הביגל הם כלבים קלים לטיפול וטיפוח. סירוק עם כפפת כלב או מסקר מותאם פעם או פעמיים בשבוע יסירו שערות מתות ויעזרו למנוע מהן למצוא את דרכן לבגדים ולרהיטים. חשוב מאוד לדעת שביגל מנשירים כל השנה, כך שצפו לשערות כלב בכל זמן. החדשות הטובות הן שאלא אם הביגל שלך התגלגל במשהו מסריח (מה שהם אוהבים לעשות) הרי שאין צורך לקלח את הביגל יותר משלוש או ארבע פעמים בשנה.

משום שלביגל אוזניים שמוטות וארוכות יחסית, יש חשש להתפתחות זיהומים או דלקות באוזניים כשהסימפטום לכך הוא ריח של “שמרים” מהאוזניים. חשוב לבדוק את האוזניים, לוודא שאין ריח של “שמרים”, ואם  יש ריח חשוב להתייעץ עם ווטרינר, לבדוק את האוזניים, ובמידת הצורך לקבל הדרכה לגבי אופן ניקיון האוזניים עם נוזל ייעודי לניקיון אוזניים.

כל השאר זה טיפול בסיסי. בדקו את האוזניים מדי שבוע ונקו אותן במידת הצורך, צחצחו את השיניים בתדירות גבוהה ככל האפשר, וקצצו את הציפורניים באופן קבוע, לרוב כל כמה שבועות.

החוג הישראלי להאונדס – ההתאחדות הישראלית לכלבנות

יו”ר החוג וחברת ועד: טלי קרוטמן

052-3650506 jerico.star@gmail.com

לבירור לגבי הגזע והמלטות נא לפנות למקדמת הגזע של ביגל:  אלה דוחובני
050-7503446 alush90@gmail.com

​

בתי גידול/מגדלים

Uzan Farms

RAINBROOK PARK