אייריש וולפהאונד.

אייריש וולפהאונד Irish Wolfhound

שייך לקבוצת כלבי ההאונד קבוצה 10

תוחלת חיים ממוצעת: 6-8 שנים

גובה ומשקל: גובה ממוצע כלב זכר בוגר 81-86 ס”מ (גובה מינימלי 79 ס”מ), גובה מינימלי לנקבה 71 ס”מ, משקל זכר בוגר לפחות 54.5 ק”ג, משקל נקבה לפחות 40.5 ק”ג.

מידע כללי

האייריש וולפהאונד בעל שם המרמז על כלב אכזרי, אבל למשעה זהו היצור העדין ביותר, ובהתחשב בגודלו הענק זהו מאפיין חיוני. לאייריש וולפהאונד יש הרבה תכונות נפלאות, אבל הוא לא כלב שמתאים לכל אחד. גודלו הענק ותוחלת חייו הקצרה באופן טראגי הם רק שניים מהגורמים שעליכם לשקול לפני שאתם מצרפים אחד כזה למשפחתכם.

במשך מאות שנים, האייריש וולפהאונד נודע בתור הכלב הגדול של אירלנד. זהו כלב גדול בעל מראה מעולה, עם עיניים כהות, אוזניים קטנות ופרווה  מחוספסת שיכולה להיות בצבעי אפור, בהיר, אדום, שחור, לבן או חום.

זהו גזע ענק, גבוה מאוד ועם משקל משמעותי ביותר, ולאלו אשר גרים בדירה או בבית עם מדרגות, חשבו פעמיים לפני שאתם בוחרים בגזע זה, שכן איך תעלו ותורידו אותו אם הוא לא מסוגל מסיבה כלשהי לעשו זאת לבדו? הגודל העצום שלו הוא לעתים קרובות מה שמושך אנשים, אבל תוחלת החיים הקצרה להחריד של האייריש וולפהאונד (שש עד שמונה שנים) עשויה לצנן את ההתלהבות.

יש היבט נוסף לגודלו של האייריש וולפהאונד שכדאי לקחת בחשבון: גודלו מאפשר לו להגיע לכל מקום גבוה, לרבות שולחן האוכל, כך שללא חינוך נכון תמצאו לעצמכם שותף לאוכל. כמו כן, יש לקחת בחשבון את עלויות האחזקה של גזע ענק: עלויות המזון, הווטרינריה והפנסיון גבוהות יותר מאלו של כלב בגודל בינוני. אם כל אלו לא מרתיעים אותך, האייריש וולפהאונד  עשוי בהחלט להיות בחירה מצוינת!

בית מרווח עם שטח גדול ומגודר בו האייריש וולפהאונד יכול לרוץ בבטחה הם יתרון גידולי. היו מוכנים לחלוק אתו את הספות והמיטות שלכם או לספק לו שפע של מקומות מנוחה מרופדים. גופו הגדול והגרמי עלול לפתח יבלות קשות אם הוא נאלץ לשכב על משטחים קשים, והוא צריך הרבה מקום רך לרביצה.

בגלל גודלם, גורי כלב האייריש וולפהאונד עלולים להיות הרסניים במיוחד כאשר משאירים אותם לנפשם. אל תאשימו את הגור אם אתם חוזרים הביתה ומוצאים ספה שעוצבה מחדש על ידי הגור, אז כדאי שיהיה לכם חדר בטוח שבו הוא לא יכול להרוס שום דבר

חשיפה מוקדמת ותכופה היא חיונית. חשוב לרכוש גור ממגדל המגדל את הגורים בבית ומבטיח שהם ייחשפו למראות ולצלילים ביתיים רבים ומגוונים, כמו גם לאנשים, לפני שהם יוצאים לבתיהם החדשים.

ברגע שהווטרינר שלך נותן לך את האישור לכך, המשך לחשוף את האייריש וולפהאונד שלך לאורך חייו על ידי לקיחתו לשיעור אילוף עם גורים אחרים, ביקורים אצל חברים ושכנים וטיולים לחנויות ועסקים מקומיים. זו הדרך היחידה שהוא יכול ללמוד מה נחשב נורמלי ומה באמת מהווה איום.

כמו כל כלב, גם גורי האייריש וולפהאונד הם לעסנים לא מבוטלים של חפצים בבית או בחצר, אך בשל גודלם והלסתות החזקות שלהם הם בהחלט יכולים לגרום נזק רב, ולכן חשוב לנתב את יצר הלעסנות לטובת עצם לעיסה ייעודית לגורים, וכמובן לחנך את הגור באמצעות מאלף ולדאוג שהגור יהיה עסוק בפעילות רבה ומתאימה לגילו כדי לפרוק לו אנרגיה כדי למנוע תופעה של לעסנות, חפרנות, הרס והתנהגות לא רצויה אחרת.

האייריש וולפהאונד צריך לבלות זמן רב בבית ובחוץ עם משפחתו האנושית כדי לפתח עמם קשר טוב ובריא, וכמובן שמקום המחייה העיקרי של האייריש וולפהאונד הוא בתוך הבית עם בני המשפחה ולא בחצר. אם בכל זאת האייריש וולפהאונד מבלה שעות רבות בחצר, חשוב לתת לו תשומת לב רבה במשך היום, ובשום פנים ואופן, כמו לגבי כל כלב אחר, אין לקשור אותו בשרשרת כשהוא בחצר, שכן זה לא רק אכזרי, אלא זה יכול גם להביא לתוקפנות ולהתנהגות הרסנית.

ההיסטוריה של האייריש וולפהאונד

בשנת 391 לספירה, כל רומא התפעלה משבעה כלבי ענק אשר הגיעו מאירלנד והוצגו כתרומה למופעים ולמשחקים של העיר על ידי הקונסול קווינטוס אורליוס סיממכוס. מכתב התודה של הקונסול לאחיו, שרכש את הכלבים, נחשב לאזכור הכתוב הראשון של מה שהיה אמור להיקרא כלב הזאב האירי.

במהלך מאות השנים, כלבי הציד האיריים העצומים אכלסו מספר חצרות מלכותיות, כולל אלה של אדוארד השלישי, הנרי השמיני ואליזבת הראשונה באנגליה, כמו גם הנרי הרביעי של צרפת. הכלבים הוצגו גם כמתנות מלכותיות לבתי המלוכה של שוודיה, דנמרק וספרד.

לרוע מזלם של כלבי האייריש וולפהאונד, הם עשו את עבודתם קצת יותר מדי טוב. עד המאה ה-18, מספרם פחת, והם כבר לא היו נחוצים כי הם צדו את הזאבים בבריטניה ואירלנד עד כדי הכחדה. הרוזן מצ’סטרפילד התלונן ב-1750 שלמרות חיפוש של שנתיים, הוא לא הצליח להשיג אף אחד מהכלבים מכיוון שהגזע הפך כל כך נדיר. עשרים שנים לאחר מכן, הסופר אוליבר גולדסמית’ כתב שהאייריש וולפהאונד נשמרו רק כקוריוז בבתי ג’נטלמנים וציין “הוא יפה מאוד ומלכותי במראהו, בהיותו הגדול מסוג הכלבים שנראה בעולם”.

האייריש וולפהאונד עלולים היו להיות נמוגים לתוך ספרי ההיסטוריה אלמלא המאמצים של קפטן ג’ורג’ גרהם. בשנת 1862, הוא הצליח להשיג כמה מכלבי האייריש וולפהאונד הבודדים שנותרו והרביע אותם עם כלבי צבי סקוטים, בורזוי טיבטי, כלב פירנאי ודני גדול. בסופו של דבר לקח 23 שנים לשקם את הגזע, עד שהמועדון האמריקאי לכלבנות הכיר באייריש וולפהאונד בשנת 1897.

אייריש וולפהאונד – אופי והתנהגות

למרות גודלו של האייריש וולפהאונד, גזע זה ידוע בנימוסיו השקטים ובטבעו העדין. הכלב הערני והאמיץ הזה יגן על משפחתו האנושית בחייו, והוא ככלל אינו נוטה להיות תוקפני. למרבה המזל, גודלו מספיק כדי להרתיע פולשים או תוקפים רבים.

ביחסים של אחד על אחד, כולל ילדים, זרים וכלבים אחרים, האייריש וולפהאונד נוטה להיות רגוע, אינטליגנטי, מכובד וידידותי. עם זאת, גודלו עלול להפוך אותו ללא מתאים לבתים עם פעוטות, ובוודאי שאין לתת לילדים לרכוב על האייריש וולפהאונד, הוא לא בנוי לזה, וזה יכול לגרום לו לפציעות גב.

לצורך פעילות גופנית, האייריש וולפהאונד ייהנה מהליכה יומית ארוכה, כמו גם מכל הזדמנות לרוץ באופן חופשי באזור ללא תנועה. האייריש וולפהאונד יסתגלו לרמת הפעילות שלך, אבל אסור לאפשר להם להפוך לשק תפוחי אדמה. חוסר בפעילות גופנית עלול לגרום להם להשמין, דבר שפוגע במפרקים שלהם.

כלבים ככלל נמשכים לתנועה, וגם האייריש וולפהאונד ירדוף בשמחה אחרי חתולים וחיות פרוותיות קטנות אחרות אם יראה אותם רצים. אם הוא גדל עם בעלי חיים אחרים מגיל צעיר, האייריש וולפהאונד יכול לחיות בידידות עם חתולים או כלבים קטנים. למרות זאת, עדיף לפקח עליהם כשהם ביחד ולהפריד ביניהם כשאתם לא בבית. אל תתנו להם לצאת ביחד. הם אולי החברים הטובים ביותר בתוך הבית, אבל האינסטינקט לרדוף ולהרוג חתול רץ בחוץ עלול להיות חזק מכדי שהאייריש וולפהאונד יוכל להתגבר עליו.

חשוב אמן את האייריש וולפהאונד עם טכניקות חיזוק חיוביות כגון שבחים, משחק ותגמולי מזון. הוא חכם ולומד מהר כשיש לו את המוטיבציה הנכונה.

עם תשומת לב וחיבה מהגיל הרך המוקדם (החל מגיל חודשיים), האייריש וולפהאונד יפתח קשר חזק עם בני משפחתו ויגן עליהם מפני כל איום. הוא פעיל ואתלטי (ככל שבריאותו הכללית הספציפית מתירה) והוא מתאים כפרטנר לג’וגינג או להתעמלות אחרת. בסיום היום, האייריש וולפהאונד ישמח להירגע איתך ולראות קצת איתך טלוויזיה בנחת.

חשוב לדעת: לא משנה כמה נחמד וחביב נראה גור האייריש וולפהאונד שרכשתם מהמגדל, הוא בהחלט יכול לפתח רמות שונות תוקפנות כלפי אנשים ובעלי חיים אחרים, נביחות, חפירות באדמה בחצר והתנהגויות לא רצויות אחרות אם הוא משועמם, לא מאולף או לא מפוקח.

התחל לאלף את הגור שלך כמה ימים לאחר הגעתו הביתה. זה אומר כבר בגיל שמונה שבועות. המתנה באילוף תגדיל את הסיכויים לקבל כלב עקשן וקשה לאילוף. התחילו את החשיפה לכלבים, חתולים, ילדים, רעשים, סביבה חדשה ואנשים זרים לאחר מספר ימים בודדים בו הגור הגיע אליכם. עשו זאת תחילה בביתכם או החצר ביתכם עד שהגור ישלים את כל חיסוני החובה שלו, ורק אח”כ צאו והפגישו את הגור עם סביבה וכלבים חדשים.

ואולי הכי חשוב: שאל את עצמך מדוע אתה מעוניין דווקא בגזע הזה, שוחח עם מגדל מנוסה מבית  גידול מוכר של גזע האייריש וולפהאונד המפוקח על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות, תאר בפניו בדיוק מה אתה מחפש בכלב, ובקש סיוע בבחירת גור. מגדלים רואים את הגורים מדי יום ויכולים לתת המלצות מדויקות להפליא ברגע שהם מודעים לאורח החיים שלך ולאישיות שלך.

אייריש וולפהאונד – בריאות

מגדלים אחראיים של ההתאחדות הישראלית לכלבנות בודקים את כלבי הרבייה שלהם בבדיקת מחלות גנטיות, ומרביעים רק את הכלבים הבריאים והמבטיחים ביותר. אבל, לאימא טבע יש לפעמים תכנון אחר, וגור יכול לפתח אחת מהמחלות האופייניות לגזע למרות ההקפדה על הרבעה מבוקרת גנטית. ההתקדמות ברפואה הווטרינרית משפרת את הסיכויים שגם כלבים החולים במחלה שברוב המקרים הכלבים יכולים עדיין לחיות חיים טובים. לכן, הקפד לקנות גור ממגדל שמוכר על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות וכך תוכל לשפר את סיכוייך לקבל כלב בריא.

בעיות בריאות של האייריש וולפהאונד כוללות דיספלסיה של מפרק הירך והמרפק, קרדיומיופתיה (גורמת ללב מוגדל וניתנת לגילוי מוקדם בבדיקה וטרינרית), אוסטאוסרקומה, תת פעילות של בלוטת התריס, מחלת פון וילברנד, ניוון מתקדם של הרשתית ופיתול קיבה.

דיספלסיה של הירך הינה כאשר ישנה תופעה בה הראש של עצם הירך לא מתאים כראוי לשקע הירך,  כך שעם הזמן העצם מתחילה לזוז משם עד שבסופו של דבר וכתוצאה מכך מתפתחת דלקת מפרקים כואבת. בהתאם לחומרת המצב, דיספלסיה של הירך יכולה להיות מטופלת תרופתית, או שיש לבצע ניתוח אורתופדי לתיקון התופעה. כך או כך, אי אפשר לדעת אם לכלב יש דיספלסיה של הירך פשוט מבדיקתו או מתבוננות בו, וזאת ניתן לגלות רק באמצעות צילום אגן.

התופעה של “היפוך קיבה” ((bloat ופיתול קיבה שכיחים למרבה הצער בגזע זה.   האייריש וולפהאונד נוטה יותר מזנים רבים אחרים ללקות בתופעה בה הבטן מתנפחת כתוצאה מהתפשטות אוויר, ואם הקיבה מתפלת סביב עצמה יש חשש ממשי להפסקת זרימת הדם. Bloat ופיתול מופיעים בפתאומיות ללא כל התראה מוקדמת, כל שכלב שהיה בסדר דקה אחת קודם יכול להיות למות כמה שעות מאוחר יותר. שימו לב לסימפטומים כמו חוסר מנוחה וקצב, ריר, חניכיים חיוורות וליקוק שפתיים, ניסיונות כושלים להקיא וסימני כאב. היפוך קיבה דורש ניתוח וטרינרי מיידי, ורוב הכלבים שסבלו מתופעה זו  פעם אחת יסבלו ממנה שוב. לכן חשוב להתייעץ עם הווטרינר שלך לגבי הליך רפואי ידוע המכונה “tacking” אשר עשוי לשמור על הבטן מפני פיתול בעתיד.

בשלבי הגדילה יש להקפיד על פעילות מותאמת, כדי לא להעמיס אל המפרקים. כמו כן, יש להקפיד שלא לחשוף את הכלב לתנאים האקלימיים הקשים של הקיץ כדי למנוע מכת חום.

האייריש וולפהאונד סובלים גם משיעור גבוה מאוד של סרטן עצמות (אוסטאוסרקומה), בדרך כלל באחת מרגליהם. לא ידוע בדיוק למה זה, אבל יש כמעט בוודאות מרכיב גנטי כלשהו.

ואל לנו לשכוח את אחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בעולם: ההשמנה. שמירה על האייריש וולפהאונד במשקל המתאים היא אחת הדרכים הקלות ביותר להגן על הבריאות הכללית שלו, ובכך  להבטיח כלב בריא לכל החיים.

אייריש וולפהאונד – טיפוח

לאייריש וולפהאונד פרווה מחוספסת וארוכה במיוחד על העיניים ומתחת ללסת. טיפוח נרחב נעשה על מנת להעניק לכלב מראה מושלם בזירת התצוגה, אך עבור האייריש וולפהאונד המגודל כחיית מחמד משפחתית הפרווה קלה מאוד לתחזוקה.

סרקו את הפרווה פעם או פעמיים בשבוע כדי להסיר שיער מת ולמנוע או להסיר ראסטות או סבכים. הפרווה הכפולה של האייריש וולפהאונד משילה כמויות מתונות של שיער כל השנה, אך היא אינה עוברת השלה שנתית או דו-שנתית כבדה. רק לעתים נדירות יש צורך באמבטיה.

השאר זה טיפול בסיסי. בדקו את האוזניים מדי שבוע ונקו אותן במידת הצורך, צחצחו את השיניים בתדירות גבוהה ככל האפשר, וקצצו את הציפורניים באופן קבוע, לרוב כל כמה שבועות.