בסנג'י למכירה - פטפיינדר

בסנג'י

בסנג’י Basenji

שייך לקבוצת כלבי השפיץ קבוצה 5

תוחלת חיים ממוצעת: 10-12 שנים

גובה ומשקל: גובה זכר בוגר 43 ס”מ, גובה נקבה 40 ס”מ, משקל זכר בוגר 11 ק”ג, נקבה 9.5 ק”ג.

תוכן עניינים

מידע כללי

הבסנג’י הוא כלב שובב, חכם, תוסס ובשום אופן לא שקט. הבסנג’י נקרא גם לעיתים “הכלב חסר הנביחות”, והוא בהחלט כלב מצחיק שבעליו חייב להיות בעל חוש הומור כדי לחיות אתו. הבסנג’י דומה מאוד לחתול בכל מה שקשור לניקיון ולעצמאות שלו, והמצח המקומט שלו גורם לו להיראות מודאג, כשבאמת מה שהוא חושב באותו רגע זה איך הוא יכול לעצב מחדש את הבית שלך.

הבסנג’י הוא כלב פרימיטיבי או מסוג פאריה (כלב ציד עתיק) שמקורו ככלב ציד באפריקה. יש לו פרווה קצרה ועדינה, אוזניים עוקצניות, מצח מקומט שנראה כאילו הוא תמיד חושב, וזנב המתפתל על גבו. התנהגויותיו של הבסנג’י מתוארות לעתים קרובות כחתוליות, והוא אכן סקרן מאוד, אינטליגנטי ועצמאי. נקבות בסנג’י רבות עוברות ייחום רק פעם בשנה – מאפיין פרימיטיבי נוסף – ורוב המלטות הבסנג’י מתרחשות בין החודשים אוקטובר לדצמבר. לבסנג’י יש הרבה תכונות מצוינות, אבל הוא בהחלט לא הגזע המתאים לכולם.

נהוג לומר שהבסנג’י הוא לא הכלב המתאים למי שאוהב את רכושו והוא חסר חוש הומור. זה לא יוצא דופן שבעלי בסנג’י מחליפים סיפורים על ההרס שגרמו הכלבים שלהם. הבסנג’י שובב ואנרגטי עם מוח משלו, ומוטב שתהיה יותר חכם או לפחות יותר ערמומי ממנו אם אתה רוצה להיות תמיד צעד אחד לפניו.

הבסנג’י תמיד בכוננות, והוא כלב שמירה מצוין. למרות שהוא ידוע בתור הכלב האפריקאי חסר הנביחות, הבסנג’י בשום אופן לא שותק. הוא עורב, נוהם, צורח, מצקצק ו”שר” כדי לתקשר. עם האופי האוהב שלו, הבסנג’י יכול להיות בחירה טובה עבור משפחות עם ילדים גדולים יותר שיכולים לטפל בו כראוי, והוא פחות מתאים למשפחה עם פעוטות.

בסנג'י למכירה יושב על שטיח

לעתים קרובות אומרים שבסנג’י טוב הוא בסנג’י עייף. אתם בהחלט צריכים להיות מוכנים לתת לו שפע של פעילות גופנית יומיומית, כגון הליכה ארוכה ברצועה או הזדמנות לרוץ באזור בטוח ונטול תנועה. השתתפות בספורט כלבני יספק גירוי פיזי ונפשי, אך בלי הרבה פעילות שתעסיק אותו, הבסנג’י יחשוב על יום כיף משלו, וזה בהחלט יכול להיות הרסני.

הוא אוהב מטבעו לרדוף אחרי חיות פרוותיות קטנות כמו סנאים והוא יצוד בהתלהבות עכברים, חולדות ושאר שרצים. לכן, חשוב מאוד שהבסנג’י יהיה תמיד בסביבה תחומה ומגודרת היטב, וכמובן שיש להוציאו לטיול ולפעילות מחוץ לבית כשהוא תמיד קשור ברצועה.

הבסנג’י הוא כלב חכם אך עצמאי מאוד, ולכן יש לאלפו באסרטיביות, סבלנות ועקביות. הקפידו על אימונים קצרים ומהנים, ואל תתפלאו אם הוא יעשה ספין משלו על פקודות או יעלה עליכם בדרכים אחרות. לקבלת התוצאות הטובות ביותר, השתמש בטכניקות חיזוק חיוביות כגון שבחים, משחק ותגמול מזון.

חשיפה מוקדמת ותכופה היא חיונית. חשוב לרכוש גור ממגדל המגדל את הגורים בבית ומבטיח שהם ייחשפו למראות ולצלילים ביתיים רבים ומגוונים, כמו גם לאנשים, לפני שהם יוצאים לבתיהם החדשים.

ברגע שהווטרינר שלך נותן לך את האישור לכך, המשך לחשוף את הבסנג’י שלך לאורך חייו על ידי לקיחתו לשיעור אילוף עם גורים אחרים, ביקורים אצל חברים ושכנים וטיולים לחנויות ועסקים מקומיים. זו הדרך היחידה שהוא יכול ללמוד מה נחשב נורמלי ומה באמת מהווה איום. עם זאת, קחו בחשבון ששום מידה של סוציאליזציה לא תגרום לו להיות ידידותי כלפי כל אחד אחר, שכן הבסנג’י הוא כלב שמירה, והוא לוקח את התפקיד שלו ברצינות.

הבסנג’י רמת פעילות גבוהה, הוא דורש ממך להפעיל אותו ברמה גבוהה, וזה יכול לבוא לידי ביטוי בכל פעולה שהיא במשך היום: החל מלהיות בן זוגך להליכה ועד לפעילויות אימונים יומיומיות.

כמו כל כלב, גם גורי הבסנג’י הם לעסנים לא מבוטלים של חפצים בבית או בחצר, אך בשל גודלם והלסתות החזקות שלהם הם בהחלט יכולים לגרום נזק רב, ולכן חשוב לנתב את יצר הלעסנות לטובת עצם לעיסה ייעודית לגורים, וכמובן לחנך את הגור באמצעות מאלף ולדאוג שהגור יהיה עסוק בפעילות רבה ומתאימה לגילו כדי לפרוק לו אנרגיה כדי למנוע תופעה של לעסנות, חפרנות, הרס והתנהגות לא רצויה אחרת.

בסנג'י משחק עם אישה

הבסנג’י צריך לבלות זמן רב בבית ובחוץ עם משפחתו האנושית כדי לפתח עמם קשר טוב ובריא, וכמובן שמקום המחייה העיקרי של הבסנג’י הוא בתוך הבית עם בני המשפחה ולא בחצר. אם בכל זאת הבסנג’י מבלה שעות רבות בחצר, חשוב לתת לו תשומת לב רבה במשך היום, ובשום פנים ואופן, כמו לגבי כל כלב אחר, אין לקשור אותו בשרשרת כשהוא בחצר, שכן זה לא רק אכזרי, אלא זה יכול גם להביא לתוקפנות ולהתנהגות הרסנית.

לבסנג’י פרווה חלקה וחסרת ריח כלבים, ולכן מומלץ לסרק אותו במסרק מתאים לפחות פעמיים בשבוע בכדי להסיר שיער מת ולשמור על עור ופרווה בריאים. הפרווה מגיעה בצבעי שחור ולבן טהור; אדום ולבן; שחור ושזוף, ולבן עם חריצי מלון וסימני שזוף על הלוע והלחיים; שָׁחוֹר; שזוף ולבן; ברינדל: רקע אדום עם פסים שחורים, ככל שהפסים מוגדרים בצורה ברורה יותר כך טוב יותר. הלבן צריך להיות על הרגליים, החזה וקצה הזנב. רגליים לבנות, בלייז וצווארון לבן אופציונלי.

ההיסטוריה של הבסנג’י

זהו עוד אחד מאותם גזעים שמתוארכים כביכול לתקופת הפרעונים, ללא ראיות התומכות בטענה כזו. הגזעים שאומרים שמתוארים על קירות קברים מצריים עתיקים נעים בין תחש ועד כלבי פרעה. כלבים שדומים באופן שטחי לבסנג’י של ימינו היו קיימים כבר אלפי שנים, אבל הגזע כפי שאנו מכירים אותו היום קיים רק קצת יותר ממאה שנה.

מה שידוע הוא שהאירופאים מצאו כלבי ציד קטנים ובעלי שיער קצר ביערות הנידחים של מרכז אפריקה – קונגו, כפי שהיא הייתה ידועה אז – וכן בסודן ובזאיר. תפקידם היה למצוא טרף ולכוון אותו כך שייתקל ברשתות אשר היו מונחות בערמומיות על ידי הציידים. אדוארד סי אש בספרו Dogs: Their History and Development מצטט את הכומר האב ג’רום מרולה דה סורנטו שראה את כלבי בסנג’י בקונגו בשנת 1682: “הכלבים האלה, על אף הפראות שלהם, גורמים נזק קטן לתושבים. הם אדומי שיער, בעלי גוף קטן ודק וזנבותיהם מופנים על גבם”.

ממה שידוע, זוג כלבי בסנג’י הובא לבריטניה בשנת 1895, אבל כלבים אלו מתו ממחלה. עוד כלבי בסנג’י יובאו בהצלחה לבריטניה בשנת 1937, אבל בסנג’ים שנשלחו לארצות הברית באותה שנה מתו כולם מסבל, למעט אחד, זכר בשם בויס. לבסוף, בשנת 1941 הובאה נקבה נוספת בשם קונגו מאפריקה. היא ובויס הביאו לעולם גורים, ויתר מהכלבים יובאו לארצות הברית בשלב מאוחר יותר מבריטניה וקנדה. מועדון הבסנג’י של אמריקה הוקם בשנת 1942, ומועדון הכלבנות האמריקאי הכיר בגזע בשנת 1943.

בסנג'י יושב בדשא

בסנג’י אופי והתנהגות

הבסנג’י נראה במבט ראשון כלב חמוד וחביב, ומי יכול היה לדמיין שהם בין היצורים החכמים, השובבים וההרסניים ביותר עלי אדמות? בסנג’י הוא כלב שפשוט מרתק לחיות איתו, ולו רק כדי לראות מה הוא יעשה הלאה.

תיאור אחד של הבסנג’י אומר שהוא שובב, עדין, קליל ומשתוקק לרצות את בעליו. שתי התכונות הראשונות בהחלט נכונות, אבל שתי האחרות מוטלות בספק. הבסנג’י הוא בעל דעות ועצמאי, אינטליגנטי ביותר, שלא לדבר על בעל כושר טיפוס וחקר. יותר משהוא היה רוצה לרצות אותך, הבסנג’י מעוניין לגלות מה יש באשפה, האם הדשא באמת ירוק יותר בצד השני של הגדר, ומה הטעם של הטלפון הנייד שמישהו שכח לידו. לכן צריך בעלים עם הרבה סבלנות והרבה חוש הומור כדי לחיות עם הבסנג’י בשלום, ועצה קטנה: אם אתם קשורים מאוד לחפצים שלכם, אז באמת כדאי שתחשבו פעמיים לפני שאתם מכניסים בסנג’י לביתכם!

בצד החיובי, הבסנג’י נוטה להיות כלב שמירה מצוין. הוא ערני מאוד, אבל לא משתגע בנביחות כשמישהו דופק בדלת או כלב כאשר אחר הולך בסמוך לבית. הבסנג’י עשוי לקבל או לא לקבל בברכה את הפורץ לביתך, כאן הכול תלוי באישיותו הספציפית של הכלב וברמת האילוף שלו. חלק מהבסנג’י יהיו חשדניים כלפי זרים וינהמו בצורה די מאיימת על פולשים, בעוד שאחרים יתנו להם להיכנס ולגנוב מהבית בשקט.

אם כבר מדברים על שקט, הבסנג’י הוא לא כלב שקט. נכון שהוא לא נובח לעיתים קרובות, אבל הוא יתקשר איתך כמו זמר במקהלה של יודלס, וישמיע יללות וצרחות, אם למנות רק כמה מהרעשים המוזרים ולפעמים החזקים שהוא ישמיע. את הצלילים שהוא משמיע כשהוא מאושר אתם בטח תאהבו, ואת הצליל שהוא משמיע כשהוא רק סיים לפרק משהו נראה שתאהבו פחות.

בסנג'י משחקים בדשא

הבסנג’י הוא כלב מלא חיבה, אבל הוא לא ילך אחריך ברחבי הבית כמו צל. שלו. הם יכולים להסתדר עם חיות מחמד אחרות כגון חתולים אם הם גדלו איתם, אבל יש לזכור כי הם כלבי ציד. מוטב שחתולי חוץ, סנאים ויצורים פרוותיים אחרים ישמרו על עצמם, כי אמנם הבסנג’י לא יביא אותם אבל הוא בהחלט ירדוף אחריהם. ספורט כלבני יכול לסייע לנצל את הכישרונות שלו בצורה הטובה ביותר.

עם תשומת לב וחיבה מהגיל הרך המוקדם (החל מגיל חודשיים), הבסנג’י יפתח קשר חזק עם בני משפחתו ויגן עליהם מפני כל איום. הוא פעיל ואתלטי (ככל שבריאותו הכללית הספציפית מתירה) והוא מתאים כפרטנר לג’וגינג או להתעמלות אחרת. בסיום היום, הבסנג’י ישמח להירגע איתך ולראות קצת איתך טלוויזיה בנחת.

חשוב לדעת: לא משנה כמה נחמד וחביב נראה גור הבסנג’י שרכשתם מהמגדל, הוא בהחלט יכול לפתח רמות שונות תוקפנות כלפי אנשים ובעלי חיים אחרים, חפירות באדמה בחצר והתנהגויות לא רצויות אחרות אם הוא משועמם, לא מאולף או לא מפוקח.

התחל לאלף את הגור שלך כמה ימים לאחר הגעתו הביתה. זה אומר כבר בגיל שמונה שבועות. המתנה באילוף תגדיל את הסיכויים לקבל כלב עקשן וקשה לאילוף. התחילו את החשיפה לכלבים, חתולים, ילדים, רעשים, סביבה חדשה ואנשים זרים לאחר מספר ימים בודדים בו הגור הגיע אליכם. עשו זאת תחילה בביתכם או החצר ביתכם עד שהגור ישלים את כל חיסוני החובה שלו, ורק אח”כ צאו והפגישו את הגור עם סביבה וכלבים חדשים.

ואולי הכי חשוב: שאל את עצמך מדוע אתה מעוניין דווקא בגזע הזה, שוחח עם מגדל מנוסה מבית גידול מוכר של גזע הבסנג’י המפוקח על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות, תאר בפניו בדיוק מה אתה מחפש בכלב, ובקש סיוע בבחירת גור. מגדלים רואים את הגורים מדי יום ויכולים לתת המלצות מדויקות להפליא ברגע שהם מודעים לאורח החיים שלך ולאישיות שלך.

בסנג’י בריאות

מגדלים אחראיים של ההתאחדות הישראלית לכלבנות בודקים את כלבי הרבייה שלהם בבדיקת מחלות גנטיות, ומרביעים רק את הכלבים הבריאים והמבטיחים ביותר. אבל, לאימא טבע יש לפעמים תכנון אחר, וגור יכול לפתח אחת מהמחלות האופייניות לגזע למרות ההקפדה על הרבעה מבוקרת גנטית. ההתקדמות ברפואה הווטרינרית משפרת את הסיכויים שגם כלבים החולים במחלה שברוב המקרים הכלבים יכולים עדיין לחיות חיים טובים. לכן, הקפד לקנות גור ממגדל שמוכר על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות וכך תוכל לשפר את סיכוייך לקבל כלב בריא.

הבסנג’י הם בדרך כלל בריאים, אבל מצבים שנראו בגזע כוללים תסמונת Fanconi; מחלת מעי דק אימונופרוליפרטיבית, סוג של מחלת מעי דלקתית הנפוצה בגזע הבסנג’י; מחסור ב-pyruvate kinase המוביל לאנמיה המוליטית; דלקת בלוטת התריס אוטואימונית; מחלות עיניים מסוימות, כולל קרום אישונים מתמשך, ניוון רשתית פרוגרסיבי (PRA) וקולובומה; ובקע טבורי.

בשלבי הגדילה יש להקפיד על פעילות מותאמת, כדי לא להעמיס אל המפרקים. כמו כן, יש להקפיד שלא לחשוף את הכלב לתנאים האקלימיים הקשים של הקיץ כדי למנוע מכת חום.

ואל לנו לשכוח את אחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בעולם: ההשמנה. שמירה על הבסנג’י במשקל המתאים היא אחת הדרכים הקלות ביותר להגן על הבריאות הכללית שלו, ובכך להבטיח כלב בריא לכל החיים.

הבסנג’י טיפוח

לבסנג’י יש פרווה קצרה, עדינה וחסרת ריח, שלא משירה הרבה שיער. הפרווה קלה מאוד לטיפוח, וזה אחד היתרונות של לחיות עם הכלב השובב הזה. הברשה מהירה עם מברשת זיפים רכה, כפפה או מברשת קארי גומי תסיר את כל השערות המתות ותפיץ שמני עור כדי לשמור על הפרווה מבריקה. הבסנג’י גם מנקה את עצמו ומטפח את עצמו כמו חתול. לעתים רחוקות הוא זקוק לאמבטיה.

השאר זה טיפול בסיסי. בדקו את האוזניים מדי שבוע ונקו אותן במידת הצורך, צחצחו את השיניים בתדירות גבוהה ככל האפשר, וקצצו את הציפורניים באופן קבוע, לרוב כל כמה שבועות. –