מיני בול טרייר.

מיני בולטרייר Miniature Bull Terrier
שייך לקבוצת הטריירים – קבוצה 3
תוחלת חיים ממוצעת: 12-16 שנים
גובה ומשקל: הגובה לא יעלה על 35.5 ס”מ. צריכה להיות התרשמות של המסה ביחס לגודל הכלב בהתאם למין. אין הגבלת משקל. הכלב צריך להיות מאוזן בכל עת.

רקע כללי

בול טרייר מיניאטורי דומה לבול טרייר הגדול יותר מכל הבחינות מלבד הגודל. יש לו אנרגיה וכוח באותה מידה (ביחס לממדיו כמובן), והוא מצטיין בספורט ביצועי של כלבים (ברגע ששכנעת אותו שזה כדאי). הוא פעיל ועליז עם ילדים וההתלהבות שלו מדבקת. כפי שהשם שלו מרמז, הוא בול טרייר אבל מיני, גובהו 25-35 ס”מ ומשקלו 11-15 ק”ג בממוצע. למיני בול טרייר יש הרבה אנרגיה ואומץ כמו לאחיו הגדול, אז אל תחשבו שהוא לא יעבוד כל כך.

כשמסתכלים על המיני בול טרייר רואים כלב חזק ושרירי עם ראש עגלגל וארוך הדומה לביצה (במיוחד בזן הלבן). אוזניים דקות קטנות מצביעות כלפי מעלה, ועיניים קטנות כהות עם ברק נוקב שקועות בראש. זנב קצר, עבה בשורש ומתחדד עד לנקודה עדינה, נישא אופקית. הפרווה הקצרה והחלקה יכול להיות בצבע לבן או צבעונית. תקן גזע המיני בול טרייר אינו מציין משקל, אך הוא צריך להיות פרופורציונלי לגובה הכלב.

תמונה זו באדיבות מגדלת של מיני בול טרייר אלונה קאופמן

המיני בול טרייר הוא כלב סקרן ואנרגטי בעל ראש שוורי כפי ששמו עשוי לרמז (“בול” באנגלית=שור). הוא כלב עצמאי עם רצון אינסופי לחפור, לנבוח ולחקור. אם התנהגות זו תגרום לך למטרד, המיני בול טרייר הוא בהחלט לא בשבילך. אבל אם יש לך עודף אנרגיה וסקרנות, שלא לדבר על חוש הומור מעולה, המשך לקרוא.
אם אתה רוצה כלב שיהיה שותף לעשייה, המיני בול טרייר הוא הגבר שלך, אה, זאת אומרת הכלב שלך. הוא מצטיין בכל מיני פעילויות מאורגנות ובלתי פורמליות של כלבים. הוא אוהב לטייל ויכול להתאים לספורט כלבים לתרגילי זריזות וצייתנות, אם תצליחו להבין איך להניע אותו לעשות זאת.

מיני בול טרייר זקוק לאימון אסרטיבי, הוגן ועקבי מגיל צעיר כדי שיבין את הגבולות הנחוצים לחיים עם אנשים. כל עוד הוא מקבל שפע של פעילות גופנית וגירוי למוח המהיר שלו, הוא מסוגל לחלוטין להבין שחפירה נועדה אל מחוץ לגבולות הבית, ושספת הסלון מיועדת לצפייה משותפת בטלוויזיה ולא לבדיקת כושר הכרסום.
כלבים אלו הם חברים מצוינים למשחק, הם פעילים ועליזים ביחס לילדים, למרות שהם קשוחים מדי עבור פעוטות. הם יכולים להסתדר עם כלבים אחרים בגודלם או אף גדולים יותר, אבל כלבי טוי וחתולים צפויים להיראות עבורם כטרף. הם ירדפו ויהרגו אותם אם תינתן להם ההזדמנות. את המיני בול טרייר יש להגביל בחצר עם גדר מוצקה וגבוהה מספיק, כדי למנוע ממנו לצאת ולרדוף אחרי חיות אחרות. חשוב מאוד שהמיני בול טרייר (כמו כל כלב אחר) יהיה תמיד קשור ברצועה כשהוא מחוץ לבית כדי למנוע מצב בו הוא הדחף הטבעי שלו לרדוף אחרי חיות קטנות אחרות יתפרץ החוצה.

כשהוא לא מעצב מחדש את החצר שלך או רודף אחרי החתול של השכן, סביר להניח שהמיני בול טרייר ישחק עם הצעצוע המצפצף האהוב עליו, או שיבדר אותך על ידי ביצוע טריקים. אחרי שיעייף את עצמו עם כל הפעילות הזו, הוא יתכרבל לידך על הספה בזמן שאתה צופה בטלוויזיה.
למיני בול טרייר יש פרווה חלקה הדורשת מינימום טיפוח – רק הברשה מהירה פעם בשבוע כדי לשמור על הנשירה תחת שליטה. חוץ מזה, שמרו על אוזניו נקיות, גזזו את הציפורניים וצחצחו את השיניים.

המיני בול טרייר הוא אמנם כלב קטן, אבל הוא בטוח שהוא כלב גדול – וכך הוא גם מתנהג. הוא אינטליגנטי וקל למדי לאימון אם מתעלמים מקורטוב העצמאות שיש לו, עקשנות במילה אחרת. זהו כלב שמפגין חיבה רבה, הוא טוב במיוחד עם ילדים, ובעוד שגזעים אחרים של כלבים קטנים לא מסוגלים להתמודד עם המשחקים המחוספסים עם הילדים, הרי שהמיני בול טרייר אוהב ומסוגל להתמודד עם משחקים פרועים יותר עם ילדים. זה לא אומר שכל מיני בול טרייר יהיה אוטומטית נהדר עם ילדים, ופיקוח של מבוגר בזמן המשחק של הכלב עם הילדים הוא הכרחי, ביחד עם אילוף וחשיפה נכונה לילדים מגיל גורות. אבל, ברוב המקרים ילדים ומיני בול טרייר הם זיווג משמיים.

תמונה זו באדיבות מגדלת של מיני בול טרייר אלונה קאופמן

המיני בול טרייר צריך לבלות זמן רב בבית ובחוץ בחברת משפחתו האנושית (או בחברת כלב אחר) כדי לפתח עמם קשר טוב ובריא, וכמובן שמקום המחייה העיקרי שלו הוא בתוך הבית עם בני המשפחה ולא בחצר. זהו כלב שעזיבתו לבד למשך זמן ארוך עלולה להביא אותו לידי שעמום וכתוצאה מכך ליצור בעיות התנהגות שונות. אם בכל זאת המיני בול טרייר מבלה שעות רבות בחצר, חשוב לתת לו תשומת לב רבה במשך היום, ובשום פנים ואופן, כמו לגבי כל כלב אחר, אין לקשור אותו בשרשרת כשהוא בחצר, שכן זה לא רק אכזרי, אלא זה יכול גם להביא לתוקפנות ולהתנהגות הרסנית.

מיני בול טרייר – היסטוריה

עץ המשפחה של הבולדוג הוא מסיבי עם ענפים רבים. אחד מאותם ענפים מחזיק את גזעי הבול-אנד-טרייר, שהם התוצאות השונות של הצלבות מהמאה ה-18 בין בולדוגים לטריירים. הצלבות אלו נעשו מתוך כוונה לייצר כלב עם הכוח והעקשנות של הבולדוג, והעוצמה, הערנות, הזריזות ואופי ה”משחק” של הטרייר.
לכלבים אלו היה גב מקומר, רגליים כפופות ולסת תחתונה בולטת, כולם מאפיינים שהזכירו את מורשת הבולדוג של הגזע. הבול טרייר המוקדמים ביותר הגיעו במגוון גדלים. חלקם היו קטנים ונחשבו לגזעי טוי. קו ידוע אחד של טוי בול טרייר בצבע לבן הגיע מכלביות Coverwood והיו ידועים בתור Coverwood Terriers. אחרים היו בגודל בינוני במשקל 7ק”ג וחלקם נעו במשקל של 20-28 ק”ג, קרוב לגודלו של הבול טרייר המודרני.

ציור של ג’ורג’ ארל מתאר את נלסון, מיני בול טרייר יליד 1866 שהיה כלב תערוכות מפורסם בין 1868 ל-1872. נלסון, ששקל פחות מ-7 ק”ג, היה אלוף הבול טרייר האנגלי הראשון. הוא נראה יותר כמו בול טרייר מודרני מאשר אלה שנראו ביצירות אמנות קודמות, דוגמה לאבולוציה שהתרחשה בבול טרייר באותה תקופה.

ג’יימס היינקס מברמינגהם, אנגליה, היה מגדל ידוע של בול טרייר בשנות ה-60, והוא זה שהחל להביא אותם למראה המעודן יותר שיש להם היום: הראש הארוך יותר והגוף הסימטרי יותר שהיה בעיקרו או לגמרי בצבע לבן. כדי ליצור אותם הוא השתמש בבול-אנד-טרייר הקיים, הבולדוג הלבן שלו, וטרייר אנגלי לבן, שנכחדו.
הם קיבלו את הכינוי White Cavaliers, והם הפכו לאביזרים אופנתיים עבור ג’נטלמנים בעיר, בכך שהם יכלו לשבת לצדם כשהם נוסעים בכרכרותיהם בפארק. חריזה של אותה תקופה מספרת את סיפורו של הגזע בתמציתיות, ואומרת שהיינקס: “Found a Bull Terrier a tattered old bum; Made him a dog for a gentleman’s chum.”

תמונה זו באדיבות מגדלת של מיני בול טרייר אלונה קאופמן

האופנה התפשטה לארצות הברית. המועדון האמריקאי לכלבנות זיהה את הגזע בשנת 1885, ומועדון הבול טרייר של אמריקה נוסד בשנת 1897. מיני בול טרייר הוצג בתערוכות עד תחילת מלחמת העולם הראשונה, אך מגדלים התקשו לשמור על המראה הנכון בכלב כה קטן . לכלבים הקטנים ביותר נטו להיות ראשים שנראו יותר כמו תפוחים מאשר ביצים, ועיניהם בלטו החוצה במקום להיות שקועות. מועדון הכלבנות של אנגליה התנער מהם ב-1918, ורק ב-1938 הוקם באנגליה מועדון חדש למיני בול טרייר. הכלבים חזרו להיות מוכרים במועדון הכלבנות ב-1939.

בארצות הברית, מיני בול טרייר התקבלו למחלקת השונות של AKC בשנת 1963 אך לא קיבלו הכרה מלאה כגזע עד 1991, מה גם שהמיני בול טרייר לא פופולרי שם כמו אחיו הגדול.

מיני בול טרייר – אופי והתנהגות

החיים עם המיני בול טרייר לעולם אינם משעממים. הוא חסר פחד, ליצני, שובב ועסוק. זה כלב שתמיד מחפש משהו מעניין לעשות. אם אתה לא מתעל את העניין הזה לפעילות חיובית ומבוקרת, סביר להניח שתצטער על כך. עם זאת, אם תעשה זאת, תמצא את עצמך עם בן לוויה משעשע ואוהב בלי סוף.

המיני בול טרייר הוא כלב של אנשים, פשוטו כמשמעו. הוא הכי מאושר כשהוא עם המשפחה שלו, והוא בחירה נוראית עבור כלב שאמור לחיות בחוץ. עם זאת, זה לא אומר שהוא רוצה לשכב כל היום בהערצה לרגליך. הוא מעדיף שתקום ותצא איתו החוצה לטיול “קצר” של, נניח, 10 קילומטרים.

הטיולים האלה עשויים להיות הרבה יותר מהנים אם הוא לא היה מלווה בצורך לקשור את הכלב ברצועה והנטייה של הכלב לרדוף אחרי כל כלב או חתול שהוא רואה. היה מוכן לאמן אותו להקשיב לך.

אילוף הוא לא אופציונלי עם גזע זה, אלא אם כן הרעיון של כלב שגורר אותך בכל השכונה ומתעלם מכל מילה שאתה אומר בבית מתאים לך. זהו כלב פעיל, חכם ועקשן שזקוק למנהיג תקיף ועקבי כדי להפוך לבן משפחה מתורבת. אמן את המיני בול טרייר שלך מגיל גור ואילך, תוך שימת דגש על עקביות, וכך יהיה לך בן משפחה כלבי שמתנהג היטב ומתאים לחיי המשפחה.

מיני בול טרייר יכולים להיות מגוננים, במיוחד אם הם חושבים שמשפחתם בסכנה, אז הקפידו לחשוף אותם לזרים מגיל גורות ואל תעודדו התנהגות תוקפנית או מגנה מדי. הם יכולים גם להגן על המרחב, הצעצועים והמזון שלהם. התנהגות זו חייבת להיפסק מוקדם ולהיות מתוקנת באופן עקבי, מכיוון שהיא עלולה להוביל לבעיות התנהגות חמורות.

כאשר גם הכלב וגם הילד עברו הדרכה וחינוך מתאים, ועם פיקוח של מבוגר, מיני בול טרייר וילדים משתלבים זה בזה בצורה מושלמת. אלו כלבים חסונים שיהיו סלחניים וסבלניים במקרה של התקלות פיזית מקרית בין הילד לכלב. ובכל זאת, חשוב להגן עליהם מפני פעוט שעדיין לא מבין כיצד יש ללטף כלב בצורה נכונה.

אל תצפו מהמיני בול טרייר להיות כלב שיתרפק ארוכות על הברכיים, למרות גודלו הקטן. הוא אולי ייתן לך דקה או שתיים מזמנו, אבל יש לו דברים רבים לעשות והרבה מקומות אליהם הוא צריך להספיק להגיע, רק וודא שהוא לא בדרך לגינה שלך כדי לחפור ולחפש מיני בעלי חיים.

המיני בול טרייר הוא כלב חכם הלומד במהירות. לעולם אין צורך לצעוק עליו או להתייחס אליו בצורה כוחנית; הוא יגיב היטב לחיזוק חיובי בצורה של שבח, משחק ופינוקים כל עוד הוא יודע שאתה המנהיג. היה תקיף ועקבי במה שאתה מבקש ממנו, והוא ישמח לשחק ולבצע פקודות שונות. תן לו לקבל את היחס הנכון ואז תגלה שהכלב הקטן והדי עקשן הזה הזה ישמח לעשות עבורך הכול.

לא אימונים, פיקוח או רמות משחק מתאימות, המיני בול טרייר ישתעמם ויבזבז את זמנו בלעיסה, נביחות וחפירות כדי להעסיק את עצמו. אל תיתן לזה לקרות! אתגר את מוחו – ויש לו מוח מבריק – עם צעצועים ואימונים מעניינים ומשתנים ללא הרף, ודאג להפעיל אותו כל יום עם משחקים וטיולים ארוכים ומעניינים. בימים רטובים או חמים מאוד, תן לו לרדוף אחרי כדור בתוך הבית או למד אותו לשחק מחבואים.

חשוב לדעת: לא משנה כמה נחמד וחביב נראה גור המיני בול טרייר שרכשתם מהמגדל, הוא בהחלט יכול לפתח רמות שונות תוקפנות כלפי אנשים ובעלי חיים אחרים, נביחות, חפירות באדמה בחצר והתנהגויות לא רצויות אחרות אם הוא משועמם, לא מאולף או לא מפוקח.

התחל לאלף את הגור שלך כמה ימים לאחר הגעתו הביתה. זה אומר כבר בגיל שמונה שבועות. המתנה באילוף תגדיל את הסיכויים לקבל כלב עקשן וקשה לאילוף. התחילו את החשיפה לכלבים, חתולים, ילדים, רעשים, סביבה חדשה ואנשים זרים לאחר מספר ימים בודדים בו הגור הגיע אליכם. עשו זאת תחילה בביתכם או החצר ביתכם עד שהגור ישלים את כל חיסוני החובה שלו, ורק אח”כ צאו והפגישו את הגור עם סביבה וכלבים חדשים.

ואולי הכי חשוב: שאל את עצמך מדוע אתה מעוניין דווקא בגזע הזה, שוחח עם מגדל מנוסה מבית גידול מוכר של גזע המיני בול טרייר המפוקח על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות, תאר בפניו בדיוק מה אתה מחפש בכלב, ובקש סיוע בבחירת גור. מגדלים רואים את הגורים מדי יום ויכולים לתת המלצות מדויקות להפליא ברגע שהם מודעים לאורח החיים שלך ולאישיות שלך.

מיני בול טרייר – בריאות

מגדלים אחראיים של ההתאחדות הישראלית לכלבנות בודקים את כלבי הרבייה שלהם בבדיקת מחלות גנטיות, ומרביעים רק את הכלבים הבריאים והמבטיחים ביותר. אבל, לאימא טבע יש לפעמים תכנון אחר, וגור יכול לפתח אחת מהמחלות האופייניות לגזע למרות ההקפדה על הרבעה מבוקרת גנטית. ההתקדמות ברפואה הווטרינרית משפרת את הסיכויים שגם כלבים החולים במחלה ברוב המקרים יכולים עדיין לחיות חיים טובים. לכן, הקפד לקנות גור ממגדל שמוכר על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות וכך תוכל לשפר את סיכוייך לקבל כלב בריא.

המיני בול טרייר נחשב לכלב די בריא באופן כללי, ובעיות בריאות שעלולות להופיע עשויות לכלול חירשות, בעיות עיניים כגון אנטרופיה, ומחלת כליות.
ואל לנו לשכוח את אחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בעולם: ההשמנה. שמירה על המיני בול טרייר במשקל המתאים היא אחת הדרכים הקלות ביותר להגן על הבריאות הכללית שלו, ובכך להבטיח כלב בריא לכל החיים.

מיני בול טרייר – טיפוח

טיפוח המיני בול טרייר הוא בין הקלים ביותר. למרות שהגזע נקי באופן טבעי עם מעט ריח של כלבים, אמבטיה כל שלושה חודשים (או כשהוא מלוכלך) בשמפו עדין לכלבים הוא רעיון טוב. הברש את הפרווה החלקה שלו עם מברשת זיפים טבעיים או כפפת גומי לכלב פעם בשבוע. השתמש במרכך להבהרת הברק.
כל השאר זה טיפול בסיסי. בדקו את האוזניים מדי שבוע ונקו אותן במידת הצורך, צחצחו את השיניים בתדירות גבוהה ככל האפשר, וקצצו את הציפורניים באופן קבוע, לרוב כל כמה שבועות.

החוג הישראלי לכלבי טרייר – ההתאחדות הישראלית לכלבנות

יו”ר דורית דמבין, 052-2503526, dembindorit@gmail.com