חנות בעלי חיים איננה כשמה!

בעבר הרחוק ניתן היה למצוא בחנויות בעלי חיים את המובן מאליו: בעלי חיים. אלא שבמשך הזמן, עם חקיקת חוקים ותקנות הנוגעים לצער בעלי חיים ועם התפתחות הכלבנות המתועדת, ניתן למצוא פחות ופחות כלבים וחתולים למכירה בחנויות בעלי חיים. היום, ניתן למצוא בחנויות בעלי החיים בעיקר דגים, מכרסמים שונים (אוגרים), ארנבות וכדומה.

התקנות המסדירות את פעולת חנויות בעלי החיים

בשנת 2009 הותקנו תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים), התשס”ט – 2009. תקנות אלו חלות, בין היתר, על חנויות המוכרות בעלי חיים ועל פינות חי, ומי שאמון על אכיפת התקנות הינם משטרת ישראל ומשרד החקלאות.

מטרת התקנות לקדם את רווחת בעלי חיים בהיותם בעלי צרכים גופניים, בריאותיים, התנהגותיים, מנטליים וחברתיים. לסיפוק צרכים כאמור זקוקים בעלי חיים המוחזקים על ידי אדם לתנאים הולמים ולהעשרה סביבתית, והואיל וצורכיהם של בעלי חיים, כמו גם האפשרות לספקם, תלויי נסיבות, קובעות התקנות תנאים מזעריים להחזקתם.

תקנות צער בעלי חיים קובעות כללים ברורים בנוגע לאופן ההחזקה של בעלי חיים בחנויות ובפינות חי, והן באות בנוסף לדרישות מחלקת רישוי עסקים, הוראות רשות הטבע והגנים, ועוד. חשוב לדעת שהפרה של התקנות (או אי נקיטה של צעדים סבירים למניעת ההפרה) מהווה עבירה פלילית והיא עלולה להביא לפתיחת הליכים פליליים (נגד הבעלים של החנות, המנהל והאחראי על החנות) באופן של הגשת כתב אישום  והשתה של עונשים שונים, לרבות קנסות כבדים מאסר בפועל.

ומה עם כלבים, חתולים וחמוסים המוחזקים בחנות בעלי חיים?

כיום, בשל התפתחות הכלבנות המתועדת ובתי הגידול המפוקחים על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות, ובשל החובות הקבועות בתקנות, חנויות בעלי חיים כמעט ולא מחזיקות חתולים וכלבים.

בכל מקרה כדאי לדעת כי החזקת חתולים וכלבים כרוכה בקיום דרישות רבות הקבועות בתקנות, ובין היתר (בנוסף לאמור לעיל) החובה להוציא הכלב לשני טיולים ביום למשך 30 דקות לפחות, הוראות ברורות לגבי משך הזמן בו ניתן לקשור כלב ברצועה והתנאים המתלווים לכך, שטח מחיה מינימאלי לכלב לפי משקלו, ניקוי תדיר של שטח המחיה, קירור או חימום מתאימים, ואיסור להחזיק בחנות גורי חמוסים, כלבים או חתולים בני פחות מ-60 יום.

למרבה הצער, למרות האיסורים בתקנות, לא מעט חנויות מחזיקות גורים ללא אימהותיהם טרם הגעה לגיל גמילה ואף מוכרות גורים בני פחות מ – 60 ימים כדי להגדיל את סיכויי המכירה.

מכירת כלבים בחנויות מעודדת את תופעת בתי הגידול הפיראטים המגדלים כלבים “דמויי גזע”, ואת התופעה בה נקבות אומללות נכלאות בתנאים נוראיים כשהן משמשות “פס ייצור לגורים”, אשר נולדים לא אחת עם מומים קשים.

למרבה הצער, ישנן חנויות שמוכרות ביודעין גורי כלבים אשר סובלים ממומים מולדים וכן ממחלות זיהומיות קשות, וזאת בניגוד לתקנות אשר קובעות כי חנויות בעלי החיים ידאגו לבדיקת בעל החיים כאשר הוא מגלה סימני מחלה או פציעה, יחזיקו בעלי חיים חולים בבידוד ובאופן שימנע מגע בינם לבין המבקרים, ואוסרות למסור בעל חיים חולה או אשר מגלה סימני מחלה בעת מסירתו אלא אם הרופא הווטרינר אישר בכתב שאין מניעה למסור את בעל החיים, וכן אם הווטרינר או בעל החנות (או מי מטעמו) הסביר למקבל בעל החיים את המשמעות של בעיותיו הבריאותיות של בעל החיים ומקבל בעל החיים אישר בכתב שיש לו רצון יכולת ואמצעים לטפל באותו בעל חיים.

רוכשים של גור עם מום או מחלה שמגלים זאת רק זמן מה לאחר שהגור מגיע לביתו החדש ולאחר שבני המשפחה כבר נקשרו אליו, מוצאים עצמם משקיעים סכומים ניכרים בהוצאות וטרינריות, ולכך מצטרפת עוגמת נפש ניכרת, חרדה לגורלו של בעל החיים, הפסד ימי עבודה על מנת לטפל בו וללכת עימו לבדיקות וטיפולים, כעס רב והרגשה שרימו אותם, במיוחד אם בעלי החנות שמכר את הגור בעל המום מסרב להשתתף בהוצאות הרפואיות הנכבדות.

התוצאה הסופית היא שבעל הגור עלול למצא את עצמו במצב בו אין לו ברירה אלא לפנות לבית המשפט כדי להוכיח שבעל החיים נקנה כבר חולה או שיש לו מום מולד (באמצעות אישור ו/או חוות דעת ווטרינרית מאת הווטרינר שבדק את בעל החיים בסמוך לרכישתו) כדי לדרוש פיצויים בגין התמורה הכספית שניתנה עבור רכישת בעל החיים, ההוצאות הרפואיות שהוצאו ועוגמת הנפש שנגרמה לו ולבני משפחתו.

לכן, אנחנו בפטפיינדר מפצירים בכם לקנות כלבים אך ורק ממגדלים מורשים המפוקחים על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות, שכן  רכישה של כלב או חתול חייבת להיעשות בצורה מבוקרת ומפוקחת אך ורק ממגדלים המפוקחים על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות אשר מקדמים גידול אחראי של כלבים בריאים נפשית וגופנית, ואשר עושים את מירב המאמצים להבטיח את בריאותם של ההורים ואת רווחת האם והגורים, כל זאת במטרה למנוע נטישה, התעללות והרבעה לא מפוקחת של בעלי חיים.

החובה לספק לבעל החיים תנאי מחייה בסיסיים

התקנות מטילות חובה על בעלי החנות ו/או מנהל החנות לדעת מהם הצרכים הגופניים, הבריאותיים, ההתנהגותיים, המנטאליים והחברתיים של כל בעל חיים אותו הוא מחזיק בחנות, וכן את החובה לספק לבעל חיים זה את התנאים הטובים ביותר האפשריים בנסיבות העניין. התקנות קובעות סף מינימום, שמתחתיו אסור לרדת בשום פנים ואופן, ואולם חשוב לדעת כי עמידה בסף זה אינה מקנה חסינות מהליך פלילי במקרים שבהם נחוץ ואפשר לספק תנאים טובים יותר.

אז מהם תנאי מחייה בסיסיים? באופן עקרוני מדובר בהגנה מפני פגעי מזג האוויר, תנאי תאורה ואקלים הולמים, אוורור, הגנה מהטרדות וגישה חופשית למי שתייה. המזון צריך להיות מספיק ולהתאים לצרכיו ולהרגלי האכילה של בעל החיים. על הכלובים להיות בטיחותיים ונקיים, ולכל מין ומין יש לספק, בהתאם לצרכיו הספציפיים, מקומות מסתור ואפשרות להתחפר ולטפס. לעופות יש לספק מוטות עמידה ואפשרות לפרוש כנפיים. לבעלי חיים המבלים הן במים והן ביבשה יש לספק שטח יבשה מקווה מים. יש להקפיד כי לכל כלוב יש לפחות דופן אחת שאינה חשופה לקהל.

שטחי המחיה המוקצים לבעלי החיים צריכים לאפשר לבעלי החיים לממש את צורכיהם, יש למנוע תחרות על משאבים, וחל אסור להחזיק יחד בעלי חיים אם יש סכנה של פגיעה הדדית. יצוין כי התקנות קובעות תחשיבים מפורטים לשטחי המינימום שאין לרדת מהם.

טיפול רפואי לבעלי חיים בחנות

בעל חיים המגלה סימני מחלה או סבל חייב לקבל בתוך זמן סביר טיפול הולם לשם ריפויו או לשם הקלת סבלו. ישנה חובה להביא לבדיקת רופא ווטרינר כל בעל חיים (למעט דגים) שמגלה סימני מחלה או פציעה. התקנות מחייבות בדיקה וטרינרית חודשית של כל בעל חיים המוחזק בחנות בעלי החיים, ואת דו”ח הבדיקה יש לשלוח אל הווטרינר הרשותי. היה ובעל חיים מאובחן כחולה, התקנות מכילות הוראות בנוגע לבידוד בעל החיים החולה מיתר בעלי החיים בחנות.

תחולת התקנות גם על דגים

התקנות חלות גם על דגים, ובין היתר חלה בעניינם החובה לטפל בדג אם הוא חולה או סובל. באקווריום קיימת חשיבות על הקפדה שלדגים יהיו מקומות מסתור, וכן הקפדה על תאורה מתאימה ועל מערכות שיבטיחו שטמפרטורת המים ואיכותם יעמדו בדרישות התקנות. חשוב לדעת כי חל איסור על החזקת דגים במיכל שנפח המים שבו פחות מליטר.

השגחה ופיקוח אנושי בחנות בעלי החיים

התקנות מטילות חובה על בעל החנות או מי מטעמו לקיים ביקורת יומית של כל המתקנים ובעלי החיים בחנות במטרה לאתר תקלות וסימני מצוקה או מחלה. כשהחנות פתוחה לקהל, חייב להיות נוכח בה אדם שהוגדר “אחראי” לחנות. הוא והעובדים שהוגדרו “מדריכים” חייבים לפקח על המבקרים בחנות כדי למנוע פגיעה בבעלי החיים והטרדה שלהם. עוד מצוין בתקנות כי חנות בעלי חיים יכולה להישאר ללא עובדים לכל היותר 26 שעות, וגם זאת בתנאי שכל הדרישות של התקנות מתקיימות גם כשהחנות סגורה.

מכירה של בעלי חיים בחנות

התקנות מטילות חובה על בעלי החנות או מי מטעמו לתת הוראות טיפול בכתב לקונה במצב של מכירת בעל חיים בחנות. כמו כן, חלה החובה להקפיד שבעל החיים נלקח מהחנות בכלוב או באמצעי העברה אחר העומד בדרישות התקנות.

ניירת ושילוט בחנות בעלי חיים

התקנות מחייבות להודיע על קיומה של החנות לרופא הווטרינר הרשותי, באופן הקבוע בתקנות. את טופס ההודעה, בלוויית אישור הקבלה במשרדי הרופא הווטרינר הרשותי, יש להחזיק בחנות. כמו כן, חלה חובה לנהל בחנות יומן טיפולים, ויש לקבוע בחנות שלט האוסר על האכלת בעלי החיים או נגיעה בהם או בכלוביהם ללא אישור. בשלט נוסף, שייראה מחוץ לחנות, יופיע מספר טלפון של האחראי אליו ניתן לפנות כשהחנות סגורה, וזאת כדי למנוע מצב בו מצוקה כלשהי מזוהה בחנות כשהיא סגורה.