גבולות האושר – מאת מנוחי לוי מאלף
השאלה הגדולה, החשובה כשרוצים לאלף כלב. בד”כ עולה שאלה לכל אחד מאיתנו, לגבי בעיה מציקה, אחת או שניים, בתקווה שיתרון בעיה זו יהפוך את חייהם עם הכלב לטובים יותר.
לדוגמא:
* כיצד להפסיק את הכלב מלקפוץ על אנשים.
* כיצד למנוע מהכלב לברוח מאיתנו, למרות בקשתנו, תחנונינו שיחזור מיד, לפני שידרס, יתקוף או יתקף, ע”י כלב אחר. יאכל צואת אדם, או כלבים, ויחלה בתולעת הפארק. שלא ירדוף אחר חתול שכן זה או אחר.
* כיצד להפסיקו מלהרוס רהיטים, ציוד, אביזרים, פח אשפה ועו’
* כיצד למנוע מהכלב לילל ולנבוח בזמן שאנו לא בבית.
ובבית כשהוא רואה… שומע… נביחות.. צלילי קולר, של כלב אחר, צעדי אנשים ההולכים לתומם ברחוב, או עולים במדרגות הבית.
* כיצד למנוע תקיפות/בבית, לעתים בני משפחה, ומחוצה לו, אנשים זרים. אוכלוסיות חלשות הן המועדות והחשופות ביותר לתקיפת כלבים.
סיכום:
חיינו וחיי הכלב אותו החלטנו להכניס לביתנו, לשתפו באופן זה או אחר, בד”כ רחוקים משלמות. לכן מוטל עלינו, לבחון היטב את כל ההשלכות הנלוות להחלטה לא פשוטה בדיעבד, זו.
זו החלטה שלעיתים קרובות כרוכה בפרידה רגשית קשה מבני משפחה ולעתים קרובות לפחות אחד מהם, כשנאלצים להיפרד .
נזקים כספיים עצומים נלווים לאותה החלטה שהיתה מלווה בשמחה, אושר וציפיות רבות. עלינו להשתדל לא לאכזב ולהתאכזב, ולהבין כמה לא פשוט הדבר. עלינו להיות מחויבים לחלוטין, לשלומה, לרווחה ואושרה של אותה ישות כלבית שברצוננו לחלוק עמה את חיינו. אקורד הסיום בהרבה מקרים, הוא צורם. הרבה יותר מדי מכפי שאני רוצה להאמין שיקרה.
ולכן השאלה כשאנו מצרפים אלינו כלב היא, כיצד לגרום לנו, לו אושר. כיצד לאפשר לו לחיות בביטחון, ביטחון אף לנו שאנו עושים את המעשה הנכון. ללא חרדות, כי אנו לא היינו רוצים כלב חרדתי אומלל. למרות שבד”כ אנו משתפים באורח פלא, את אותן חרדות.
התשובה הפשוטה לכאורה היא תקשורת. תקשורת נכונה, משדרגת כל מערכת יחסים בעולם. אם ביננו לבנינו, או ביננו לבין כל יצור בעולם. תקשורת נכונה יוצרת הרמוניה. היא לרוב, אינה מלווה בכעסים. יש בה שמחה ואהבה בכמויות נעימות.
תקשורת זו כדאי שתהיה לה קירבה לעולם הכלב עצמו. לאחרונה קיים שימוש בשפה, תיאוריות פסיכולוגיות שאינן תמיד קשורות לעולמו של הכלב, כפי שרוב בני האדם חיים אותו, בעיר הגדולה. יש כלבי כפר, כלבי מדבר, כלבים באיזורי תעשייה. כלבי נחיה, גישוש, סיור, ליווי הגנה, טיפול, וסתם מחמד.
אני מתמקד בכלבנות עירונית, ויחסי הגומלין של האדם, כלב, בעיר.
הכנסת כלב לבית בדרך כלל אינה מלווה בחקירה אודות מהות הכלב, גזע, טמפרמנט, בדיקת אופי ספציפי של הכלב ולאו דווקא התייחסות לאופי הגזע באופן כללי.
צריך להיות ערוכים מבחינה כלכלית. צרכיו הבסיסיים הם ציוד: אביזרים להולכה, למנוחה, למשחק, לאכילה.
וטרינר: מעניק מענה רפואי ויהיה זמין בכל עת(חשוב)
מאלף: מעניק את המתנה הגדולה מכל. איכות חיים אמתית. תקשורת בריאה, מועילה, שמחה, מספקת, ומאתגרת.
כלב עשוי להיות מאושר בבתי אנשים דלי אמצעים, ובלבד שתתקיים שם תקשורת טובה. ולהפך. כלב לא יהיה בהכרח מאושר בבית בעל אמצעים, אולם עם תקשורת גרועה. תקשורת היא סוד האיזון והאושר הגדול ביחסינו עם האורח, החבר, האח, שנכנס על 4 לביתנו.
כלב יכול לאכול אוכל איכותי פחות בהרבה. לישון על סמרטוטים, ללא משרתים, ועדיין יהיה מאושר. כי האושר, מותנה בהצבת גבולות נכונה, הבנת הגבולות, אם של חיבה, אהבה, ואם של משמעת.